החווה

השבוע עבר במהירות, עברנו לגור בחווה ניו זילנדית, עשינו וופינג. הרעיון העיקרי של WWOOF הוא לעבוד במשך 4 שעות ולקבל בתמורה אוכל ולינה. רק בניו זילנד יש למעלה מחמשת אלפים משפחות שמוכנות לארח וופרים. בעיקרון הוופינג מתאים לצעירים שיש להם זמן בלתי מוגבל לטיול ויכולים לשלב עבודה עם טיולים. נרשמנו לאתר הוופינג, וקיבלנו הצעה ממשפחה לארח אותנו, הם הסבירו לנו שהם מאוד אוהבים לארח ישראלים... מכיוון שלמשפחה יש ילדים ואנחנו רצינו קצת הפסקה מטיולים וגם להכיר קצת את החיים של הניו זילנדים מקרוב, החלטנו שהולכים על זה.
הגענו למשפחה מקסימה, ג'ון האב שגדל על אהבת ישראל (אמא שלו הייתה פריקית של ישראל אבל מעולם לא ביקרה בה), מארי האם, מאת'יו בן ה-14 שמת ללמוד עברית, ונייתן בן השמונה. שניהם לומדים בבית ולא הולכים לבית ספר. בנוסף למשפחה היה בבית עוד וופר כמונו מייק מאנגליה שמטייל בעולם כבר שלוש שנים ולא החליט מה לעשות בחיים למרות שהוא גאון, אני ורונן ניסינו לשכנע אותו לבוא לארץ ולהתנדב בקיבוץ.
כל שבוע מגיעים וופרים חדשים לחווה ממקומות שונים בעולם, המשפחה מתפרנסת מבשר הכבשים שהיא מוכרת ומאטרקציית הבאגי הכל כך כייפית שלה, אם אתם מגיעים לאזור אייבל טזמן שווה בהחלט לעבור דרכם כנסו לאתר שלהם http://wildtracks.co.nz/information. האירוח שלהם היה מדהים ומעבר לכל מה שציפינו (שירי ורז פירטו בהמשך).
בכל בוקר האכלנו את הטלאים ואת התרנגולות, שירי ורז הלכו כמה פעמים ביום להביא ביצים, הן כל כך התלהבו מהרעיון שיש כל הזמן ביצים עד ששקלתי ברצינות להביא תרנגולות הביתה כשנחזור. אני ניקיתי את הבית ושתלתי בגינה תפוחי אדמה, ברוקולי, תירס, עגבניות וכרובית. רונן חטב עצים להסקה בנה אדנית ענקית ועזר לנו לשתול.. החיים כחוואים לא פשוטים ולא קלים החלטנו פה אחד שאנחנו חוואים כנראה לא נהיה אבל אולי נשקיע קצת יותר בגינת הירק הקטנטונת שלנו.
זהו, התחיל לו כבר שבוע חדש ואנחנו חזרנו לטייל במרץ, נוסעים דרומה.
להתראות
ספי
*******************
ביום ראשון בערב הגענו לחווה. (בחווה יש 200 ומשהו כבשים, גודל החווה: 83 אייקר שזה אומר קצת יותר ממאתיים דונם) הכרנו את מארי, ג'ון, מת'יו, נייתן ומייק. (מייק הוא עוד מישהו שבה לחווה. הוא מצחיק והוא מלונדון!) מרי וג'ון ההורים, מת'יו בן 14 ונייתן בן 8. קנינו להם שוקולד לפני שהגענו, וגילינו שמת'יו אלרגי לגלוטן אז הוא לא יכול לאכול את השוקולד ונייתן לא אוהב שוקולד. התחלנו לשחק עם נייתן מחבואים, (וברור שגם להם כמו כל משפחה בניו זילנד יש טרמפולינה) הוא לימד אותנו משחקים בטרמפולינה. אחרי המשחקים הלכנו רז, נייתן ואני לעשות סיור בחווה, וגילינו שהם לא הולכים לבית ספר והם לומדים בבית, ולכן נוכל לשחק איתו ישר אחרי הלימודים. אכלנו ארוחת ערב, והלכנו לישון.
בבוקר קמנו והם ממש התייחסו אלינו כאילו אנחנו חלק מהמשפחה שלהם, עבדנו קצת, למדנו והרבה הרבה שחקנו והיום עבר בשנייה. שתלנו תפוחי אדמה התחלנו בלגרף את הצמחים היבשים משנה שעברה, חפרנו בורות קטנים ואז הגדלנו אותם, שמנו תפוחי אדמה וכיסינו. למחרת שתלנו, תירס, עגבניות, ברוקולי, כרובית ותרד.
ביום למחרת עשינו בופה וראינו אפ, האוכל היה ממש ממש טעים, ופעם אחת אפילו עשינו את הדלעת שסבתא עושה עם קינמון וסוכר ויצא ממש טעים.
עשינו גם יום אחד פיקניק, עלינו לאחת הגבעות ועשינו פיקניק מול נוף מהמם עם הרים מושלגים. אחרי האוכל הצענו אני, רז ונייתן למת'יו לשחק איתנו מחבואים בתוך היער, באנגלית קוראים למחבואים הייד אנד סיק, אז הוא אמר בטח אני מוכן לשחק איתכם הייד אנד סלייפ ובאנגלית הוא אמר אני אישן ואתם תתחבאו.
עשינו יום לפני האחרון על האש, עד שהאוכל היה מוכן שיחקנו בשחמט גדול שהחיילים הם חצי מהגובה שלך, גם ככה שיחקנו דמקה ודוקים ואפילו היה להם נחשים וסולמות שאתה החייל. היו גם טנקים עם קנה ארוך בשביל שנוכל לשחק איתם במבוך גדול שצריך להגיע לבלונים בצבע שלך ולפוצץ אותם עם הקנה של הטנק. המבוך היה די קשה והיה שם קרוסלה שאם אתה נוסע היא מסתובבת לצד השני ובקושי הצלחנו לעבור את הקרוסלה (רז ואני עשינו את התחרות כי היו רק שני טנקים).
ביום האחרון ששיחקנו רז, נייתן, מת'יו ואני על הטרמפולינה, מת'יו קפץ וקפצתי איתו ביחד והכפות רגליים שלי עברו את הרשת של הטרמפולינה (הרשת היא כפול שתיים מהגובה שלי) וניסיתי ללכת על האוויר כי חשבתי שכבר נחתתי אבל מה לעשות אני לא חתול ואני לא נחתתי על הרגליים אלה על הראש.
לפני שהלכנו נתנו לנייתן צדפה שמצאנו למזכרת ואחרי שהלכנו גילינו שיש לו כבר מזכרת מאיתנו כי שכחנו את הכדור הוורוד שקנינו באוסטרליה שם. היה ממש ממש כיף בחווה והשבוע עבר בשנייה. אפילו הכרנו שם כמה דברים חדשים לאכול כמו עוגיות ממש טעימות, תה ועוד...
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
שירי
**************************
ביום ראשון הגענו לחווה שסיפרנו עליה בפעם הקודמת. בדרך אליהם קנינו לילדים שוקולדים. כשהגענו אליהם הופתענו לגלות שהם לא אוהבים שוקולדים, בכלל, לא ממרח ולא קוביות, כלום, זה לא יאמן שילדים לא אוהבים שוקולד! הגענו אליהם בערב והם אירחו אותנו יפה.
הילד הקטן בן שמונה נייתן כמובן רק דיבר אנגלית הזמין אותנו לשחק איתו, בהתחלה לא ידענו מה לשחק אבל אז הבנו שיש גם להם כמו בכל פארק קרוונים ובכל בית כאן טרמפולינה אז הלכנו לשחק בטרמפולינה. נייתן בן השמונה לימד אותנו את המשחק מרקו פולו ועוד משחק שאני לא זוכרת את שמו. הוא גם לימד אותנו "הייד אנד סיק" שזה מחבואים רק בלי לספור אחד את השני.
אכלנו ארוחת ערב וראינו את החדר שלנו שהוא בתוך הבית שלהם, אני מציינת את זה בגלל שברוב הוופרים יש בתים או חדרים מחוץ לבית, ואצל הוופרים שהיינו אצלם ממש הכניסו אותנו לחיים שלהם. אנחנו לא ממש היינו אורחים, יותר נכון ממש לא, בגלל שהיינו יכולים לקחת אוכל לבד מהמקרר וגם צלחות ומים וכוסות, הכל. אצל המשפחה היה עוד איש כמונו שקראו לו מייק מאנגליה.
כל יום אכלנו במקום אחר, פעם אחת בסלון וראינו את הסרט "אפ" ופעם אחרת בפיקניק ואפילו פעם אחת ליד העסק שלהם, של הבאגי (אחר כך אני אספר לכם על הבאגי) וגם במטבח הרגיל. אני הכי נהניתי לאכול בסלון וליד העסק שלהם. בסלון כל אחד לקח לו אוכל (בופה). כל בוקר נייתן שאל אם אנחנו רוצות לשחק הייד אנד סיק או מרקו פולו רוב הפעמים אמרנו כן כי אלה שני משחקים אהובים עלי.
יום אחד הלכנו לשתול תפוחי אדמה ועוד כמה ירקות. בהתחלה אני שמתי תפוחי אדמה בתוך החורים שאמא חפרה וכיסיתי אותם, לאחר מכן גרפתי עם אבא את האדמה בשביל שאמא תוכל להמשיך לחפור חורים ואז התחלתי להגדיל את החורים של אמא. את התפוחי אדמה צריך לשים בתוך החורים כך שהצד עם הבלוטה עליו יהיה למעלה, ואם יש בכמה מקומות את הבלוטות אז את הבלוטה הכי גדולה.
בין הימים שהכי נהניתי היה היום שהלכנו לעשות באגי. הבאגי זה מין ג'יפ מיני פתוח, לפני שעלינו עליו לבשנו בגדים מיוחדים, משקפיים וקסדה. בהתחלה עשינו מסלול בין קונוסים ואחר כך עלינו עם הבאגי במין נדנדה ענקית בעליה ואם אתה ממשיך לנסוע היא מתהפכת פתאום לירידה כייפית ביותר. עשינו כמה ירידות ממש כיפיות וקצת אבל ממש קצת מפחידות. נכנסנו לטרק ואז נכנסנו בשלולית ענקית מלאה בוץ ומים, זה היה כיף וגם רטוב ומלוכלך. עברנו גם בתעלה עם עכביש ענקי, לא אמיתי שתלוי בין שתי קירות התעלה שמשפריץ עליך מים ברגע שאתה עובר דרכו. המשכנו עם הבאגי ואז הגענו לשלט האט! התקדמנו קצת ואז ראינו לפנינו ירידה ענקית חדה מאוד מאוד, אבא ישב איתי כי יש בבאגי רק מקום לשניים והוא שאל אותי אם אני מוכנה, אמרתי כן ואז בום זה היה כיף. נסענו גם על גבעת חול בינונית וזה היה גם כן כיף !!! כל מי שהולך לניו זילנד ומטייל באזור חובה לעבור שם.
חבר של מת'יו (האח הגדול) בא לחווה והוא הזמין אותנו אליו הביתה לראות חיות. הלכנו אליו הביתה והופתענו לראות את חזירי הבר המפחידים ואת החזרזירים הקטנים החמדמדים שלהם ואת הטווס המהמם.
היה יום שהלכנו לפיקניק על גבעה בשטח שלהם (שנחשב קטן בני זילנד זה אפילו לא נקרא חווה אמיתית בניו זילנד) הנוף היה מדהים הרים מושלגים פרחים צהובים, מדהים! שיחקנו עם מת'יו הייד אנד סיק והוא מצא אותי את שירי ואת נייתן בשניות. מהפיקניק נסענו לראות אופוסום שהיה אצל חברים שלהם, אופוסומים לא טובים בגלל שהם אוכלים את הקיווים שזאת החיה שמייצגת את ניו זילנד כמו שאצלנו צברים, אבל הם משתמשים בה הרבה יותר, במקום להגיד משפחות ניו זילנדיות הם אומרים משפחות קיוויות. האופוסום דומה לעכבר חמוד עם פרווה רכה רכה. גם לחברים שלהם יש כבשים עם פרווה כל כך ארוכה עד שהילד שלהם יכול לרכוב על הכבשים (באמת ראינו אותו עושה את זה, זה מצחיק) ויש להם חזרזיר בר חמדמד אבל נראה לי מסוג אחר מאלה שראינו כי הוא נראה יותר פראי.
ביום האחרון היה כיף ביותר, אכלנו ליד העסק שלהם (איפה שהבאגי), שיחקנו בדמקה ענקית וגם בשחמט ענקי ולא תאמינו גם בדוקים ענקיים, עשינו מסלול של טנקים קטנים שג'ון (האבא) בנה לבד ותכנן לבד זה היה כל כך קול. זה היה די קשה, המטרה היא לפוצץ את הבלונים הקטנים בעזרת סיכת בטחון שבקצה הטנק ולהגיע ראשון לסוף, שירי ניצחה אותי. במסלול היה מבוך קטן, סביבון גדול לעומת הטנקים, נדנדה כמו בבאגי ומעלית וגם גשר ועוד דברים קולים קטנים. הטנק זה רובוט מגניב לאללה. היה כיף! אני ממליצה לעבור בחווה, אני לא ממליצה זה חובה. הם גרים 45 דקות דרומית לאייבל טזמן.
את השבוע הזה אני אזכור יותר טוב מכל מפל שראינו, שווה!!
מתגעגעת הכי הכי
רז