יום שבת, 31 ביולי 2010

מילה מילה, פרונלה, מישיין ביץ', פאלומה וטאונסוויל

טוב זהו סיכום של ארבעה ימים אינטנסיביים, מהמעיינות החמים קפצנו לראות הר געש לא פעיל, ארבעה מפלים וקינחנו בטירה ספרדית עתיקה, אין ספק זה היה יום מתיש וגדוש פעילויות.
נשארנו לישון במישיין ביץ, ובעצם עזבנו את אזור הצפון והתחלנו להדרים לכיוון טאונסוויל שממנה ניסע למדבר. נשארנו יום אחד במישיין ביץ, הבנות בעיקר שיחקו במוטורהום, זה מדהים לראות את כושר ההמצאה והמשחק אצל ילדים, הן ממציאות אלפי סדנאות יצירה, משחקים ומה לא?
למחרת נסענו לפאלומה זו עיירה קטנה בדרך לטאונסוויל ששם הגענו לאגם בשם פארדייז, אכן לא מאכזב, באמת גן עדן המקום.
אתמול הגענו לטאונסוויל והלכנו למרכז העיר, רק מה, בדיוק משפצים את מרכז העיר אז המקום נראה זוועה. היום הלכנו לראות את האקווריום הגדול ביותר באוסטרליה, שהיה נחמד מאוד לא יותר, וטיילנו בטיילת המהממת שיש פה שאכן פיצתה על האכזבה של מרכז העיר אתמול.
מי שלא שם לב, הוספנו אלבומי תמונות, וגם דף של סרוליק עם תמונות...
זהו להפעם, ספי
*****************************************************************
היום הלכנו למלא ........................................................... טיולים.
הדבר הראשון שעשינו זה לראות הר געש, ראינו לוע של הר געש שאנחנו ממש בתוכו. זאת אומרת מצפה שבתוך לוע הר הגעש. הלוע גבוה מאוד 80 מטר. הר הגעש הזה רדום ובזמן שהוא לא פועל יש בתוך הלוע מים שחיים בהם דגים ומעל המים יש דבר די מגעיל בצבע ירוק אני לא יודעת מה זה אבל אני יודעת שזה רך. אני אספר איך אני יודעת את זה בהמשך.
אחרי ההר געש הלכנו בשביל שמוביל למפל שלא היה הכי הכי אבל עם זרם חזק במיוחד. בדרך למפל אספנו אבנים אחרי שראינו את המפל חזרנו להר הגעש זרקנו לשם אבנים ואז ידעתי שהדבר הירוק רך מפני שזרקנו את האבנים ואז הדבר הירוק התנפץ וראינו את המים. זה עשה רעשים די חזקים.
חזרנו המוטורהום והמשכנו למפל הבא, הוא היה מקסים, פשוט מקסים (מפל מילה מילה). שם צילמנו די הרבה. המשכנו למפל הבא הוא היה הרבה פחות משורטט וישר אבל טבעי ויפה. ירדנו הרבה מדרגות כדי להגיע אליו.
את המפל הבא ראינו ממצפה שהיה בו מלא בוץ ,כל הנעליים שלי התלכלכו ממש. המפל הזה היה מאוד מפחיד מפני שהזרם היה חזק מאוד מאוד מאוד ... ועם אבנים בסופו. אבא שאל אותי אם מישהו עושה קייקים ושט לו בכיף ואז פתאום וום הוא נופל מה יקרה לו? אמרתי וום יתרסק. ואבא אמר "הלך עליו".
חזרנו לסרוליק והמשכנו לכפר ספרדי שדי אכזב אותי, היתה שם מפה של הכפר לא מובנת בכלל, היה שם ארמון ישן, די קטן אבל גם די יפה אבל אי אפשר להיכנס אליו מעצבן לא? האכלנו צבים ודגים שהיו מיליונים טריליונים באגם של הארמון.
בשביל להגיע לאגם היינו צריכים לעבור דרך הרים וגבעות, דרך מלא שבילים ומלא עצים שמי שבנה את הפארק לפני מלא שנים נטע בעצמו, וגשר של במבוקים שנוצר מבמבוקים שנופלים על במבוקים מרוב שהם גבוהים. היינו גם בסיור ונכנסנו עם המדריכה למערה בארמון והמדריכה הראתה לנו עטלפים בגודל של אגודל.
בדרך לפארק הקרוונים ראינו קנגרואים, עצרנו את סרוליק (המוטורהום) והתקרבנו אליהם כדי לראות אותם, הם כמובן ברחו אבל בכל זאת הצלחנו לראות אותם.
הגענו לפארק קרוונים שאם אתה חוצה את הכביש אתה מגיע לחוף ים. אני אבא ושירי הלכנו לטיול לחוף הים, שם שירי ואני בנינו מבצר. ראינו מסעדה שנראתה די נחמדה. אז קראנו לאמא אחרי שהתקלחנו הלכנו למסעדה.
למחרת הלכנו לחוף הים ואני ושירי שיחזרנו את המבצר שבנינו כדי שאמא תראה. עשינו תחרות ריצה, בהתחלה שירי ניצחה,אחרי זה אני ואז אבא שרצה מאוד מאוד לנצח, ככה זה בנים.
אחרי זה פתחנו מכון כושר, אני ושירי עושות גלגלונים ועמידת ידיים ואבא שכיבות שמיכה. שיחקנו שלוש מקלות היה די קשה אבל למרות זאת אני הייתי מקום שני, אבא מקום ראשון, שירי אחרון ואמא שלישית. אחרי היום המעייף הזה הלכנו לישון.

רז
*******************************************************************

הי כולם,
טוב אז ככה אני ממשיכה את מה שרז כתבה. אתמול הלכנו לאגם טבעי עם מלא מלא מלא דגים. (במקום שקוראים לו פרדייז ליד פאלומה) שחינו שם עד לקצה השני ועוד פעם וחזרנו. אחר כך אני ורז הלכנו לסלע גדול גדול הוא נמצא בתוך המים אבל אפשר להגיע אליו גם מחוץ למים. אני ורז הלכנו לסלע ושכבנו על מגבת. אח"כ רז הלכה למים ואני נשארתי שם והשתזפתי והיה ממש כיף!! אחר כך הלכתי לאמא שהייתה ליד הסלע למטה ואז הלכתי לרז ואבא שהיו בתוך המים, אני ורז ואבא עשינו מלחמה וכמובן אני ורז היינו נגד אבא. אחר כך אבא ורז אמרו כשלא הייתי הם היו באיזה מקום בתוך המים שאפשר להרים דגים קטנים, הם הלכו איתי והראו לי איפה זה, הרמתי מלא ועשינו שיא, 10 דגים בשתי ידיים שהם היו שלי... טוב ככה סיכמנו את היום שהיה אתמול.
היום הלכנו לאקווריום מלא דגים והכי גדול באוסטרליה והיה ממש יפה!! ראינו כרישים, נמואים, כוכבי ים, קיפודים, סוסוני ים ועוד מלא דגים.. היה ממש אבל ממש יפה למרות שאמרתי את זה אבל עדיין.. אחרי האקווריום הלכנו לטיילת עם בריכה כזאת שיש בה מי ים היה כיף, שיחקנו עם אבא חמור באמצע והייתי פעם אחת חמור באמצע ואבא ורז כמה פעמים. הלכנו למבוך טיפוס כזה שאני ורז עלינו עד למעלה ואבא כמובן צילם אותנו...
אחר כך הלכנו לפארק קרוונים ואני ורז היינו כמה דקות בברכה ואז הלכנו להתקלח ואכלנו ארוחת צהריים-ערב וזהו כי עכשיו אני כותבת את זה.. ומחר אנחנו נהיה באי ששם נהיה במלון שזה ממש בית יש גם קומה למעלה ומחר נספר עוד.
אוהבת ומתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי

יום רביעי, 28 ביולי 2010

מאריבה, אגם טינארו, חזרה לקיירנס ונסיעה למעיינות החמים

אחרי שלקחנו הפסקה של שלושה ימים בקוקטאון, הדרמנו למאריבה, הגענו למקום מדהים (וזה בשבילך רונן וטורי אבא של דרור) משהו דומה לאגם החולה אבל הרבה יותר מרשים, מצפה מדהים לציפורים ולטיולים מיוחדים לחובבי הצפרות, פשוט גן עדן למי שרוצה לצלם ציפורים.
עצרנו בדרך בפארק, עשינו קומזיץ עם תפוחי אדמה, מדהים שככל שהפעילות שאנחנו עושים עם הבנות זולה, ככה הן נהנות יותר.. הקומזיץ נחל הצלחה, רונן לא נח עד שלא בדק שהמדורה שלנו הגדולה מכולן... אין מה לעשות יש דברים שגברים לא יכולים לשלוט עליהם כמו למי יש הכי גדול.. ולא משנה על מה מדובר!
למחרת נסענו לאטרתון, התמקמנו ליד אגם טינרו מקום מקסים לטיולים, שיט, דייג ועוד מלא פעילויות, אבל חטפנו מזג אוויר גרוע, מה זה גרוע? חרא! לא הפסיק לרדת גשם, מזג האוויר פה משתנה כל הזמן מה שגורם לשינוי בתכנון כל רגע.
החלטנו לנסוע לקיירנס כדי לעשות סידורים (למי שתוהה אילו סידורים: בנק, טלפון, תיקון ברכב לא משהו רציני), נשארנו לישון לילה נוסף ומשם יצאנו דרומה למעיינות החמים, שנשמעו כמו מקום מגניב אבל כשהגענו למקום, התאכזבנו, מקום לא מסודר וקצת מוזנח, יש בריכות של מעיינות חמים אבל די מעפנות...הבנות ישר טבלו בבריכות וברור שהיו מרוצות. היום נישן בפארק של המעיינות ומחר נמשיך...
כמו שכבר אמרתי יש פה קושי להתחבר לאינטרנט כי לרוב אנו במקומות שאין קליטה לאף רשת, וכבר שיש קליטה זה מאוד איטי או לזמן קצר. לכן כשיש לנו זמן אינטרנט אנחנו מעדיפים לעדכן את הבלוג ככה כולם יודעים מה קורה איתנו, את התגובות שלכם אנחנו רואים דרך הטלפון של רונן כי כשיש קליטה אז רונן מקבל את התגובות לטלפון מה שמאוד מעודד פה את כולנו..
היום התחלתי קצת להרהר לעצמי ומסתבר שעברו שלושה וחצי שבועות בטיל! ממש מפחיד איך הזמן טס, אז גב' עציון היקרה הגעתי למסקנה שעדיף להיות בקראוון תקועה עם המשפחה (זה פשוט כמו שבת אחת ארוכה שלא נגמרת) מאשר לקום כל בוקר לעבודה... האפשרות הראשונה פשוט הרבה יותר טובה, הבנות בחיים אני בחיים (ואל תדאגי אני צועקת פה ושם לא הכל נופת צופים). בקיצור אם מישהו שואל אין ספק שהטיול הזה דומה קצת ל"אח הגדול" כל הזמן תקועים עם אותם אנשים, אבל לפחות רואים עולם, או את סוף העולם כי באמת הגענו לסוף העולם שמאלה. הבעיה היחידה שאי אפשר להדיח אף אחד...
ספי
**************************************************************************
היי כולם
שלשום הלכנו למערת קריסטלים. היה ממש אבל ממש כיף!! ראינו מלא קריסטלים אמיתיים ואבנים יפות והכול היה יפה כל כך, לא נגעו בזה, זה היה ככה כאילו ככה מצאו את זה. היה שם משהו שנראה כמו כדור בדולח. והצטלמנו עם קריסטל ענקי!! יותר גדול משני אבא, לא להגזים אבל מאוד גבוה. היה גם חדר כזה מיוחד שאסור לצלם ואסור להדליק פנסים (בגלל שבהתחלה חילקו לנו כובע שמחובר אילו פנס), היה שם מאחורי חלון ראווה את כל הכוכבים של החלל בכדורים שנהפכים לזוהרים בחושך, ומצאו אותם ככה ולא עשו בהם כלום. ואחד היה נראה כמו כדור הארץ. אחר כך יצאנו מהמערה המלאכותית והלכנו לחנות שליד שיש בה כל מני קריסטלים למכירה ואבא ואמא קנו לכל אחת קריסטלים אמיתיים.
הלכנו לפארק קרוונים ציבורי בלי חשמל. עשינו מדורה והיה ממש כיף, אני ורז הלכנו כל פעם לאסוף זרדים וזה החלק הלא כיף.. אבל עשינו תפוחי אדמה בתוך המדורה ויצא ממש טעימים!! שתינו תה שאמא עשתה ויצא גם ממש טעים. והמדורה שלנו הייתה הכי גדולה.
היום נסענו בערך שלוש שעות לפארק קרוונים שהיה שם גם מעיינות חמים. לילדים 38 מעלות ולמבוגרים היה של 40 מעלות ו45 מעלות. היה ממש כיף זה ממש חם. אני ורז הלכנו אחרי הרבה זמן למים הקרים והיה כאילו אנחנו שוחות בקרחון אז חזרנו למים החמים. טוב אין מה כל כך לספר בשלושה ימים האחרונים אז נחכה למחר שאנחנו הולכים למפלים ששוחים בהם.
אני מצטערת שאני לא זמינה בפייסבוק כי אין אינטרנט אז תגיבו פה בבלוג..
טוב אין לי עוד מה לספר..
אז אני אתייחס לתגובות שכתבו:
טוב לידור גם אני ממש מתגעגעת אלייך, מאוד..
דניאל ומעיין אוהבת גם ואמא תסדר שאפשר גם אצלי לשים תוגבה אבל זה יקח זמן בגלל שאין פה אינטרנט כל כך..
תאי וגיא אנחנו נשים תמונות שיהיה אינטרנט רצינו לשים היום אבל בדיוק נגמר האינטרנט...
עמית אני כן קוראת ספרים.. ועוד מעט גם לכם יהיה כיף כי אתם נוסעים לשבוע להולנד.
עדי תודה באמת שאת נזכרת להגיב..
גליה נו.. היו טעימות העוגות?? והלוואי שאתם תהיו איתנו פה..ותודה שאת קוראת את הבלוג שלנו.. שבת שלום גם לך למרות שזה יתפרסם בעוד כמה ימים אבל לא משנה..
אירית קודם כל מה זה בכלל אינטנסיבית?? ואני ממש מחכה שתכתבי שוב פעם ובכלל אני מחכה שכולם יכתבו אני רואה את זה דרך הפלפון של אבא כי יש שם מייל אבל אינטרנט פה זה בעיה אז אנחנו רק רואים מיילים ויש שם את התגובות שכולם כותבים..
טוב אם שכחתי מישהו אז פעם הבאה אכתוב עוד תשובות..
אוהבת ומתגעגעת ומחכה לתגובות.. (כמו כולם פה. מי שביקש שאבא יכתוב אנחנו מנסים לשכנע אותו אבל הוא לא מסכים כי הוא אומר שאנחנו כבר נכתוב את הכול וזה לא ישנה אם הוא יכתוב גם..)
אוהבת ומתגעגעת ומחכה לתגובות..
שירי
*************************************************************************
אוקיי כולם
ביום ראשון בערב עשינו קומזיץ. אספנו עצים וזרדים ועלים ואני יכולה להמשיך כך עוד שעות ארווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווכות. היה קצת קשה להדליק את המדורה אבל לבסוף הצלחנו. אכלנו תפוחי אדמה שלקח להם שעוווות ארוכות להתבשל הם היו טעימים. שתינו תה חם ליד המדורה וחיממנו שם את הכפות רגליים שלנו. הוצאנו כיסאות. כל שתי שניות אפילו כל חצי שנייה אבא אמר לנו ללכת לאסוף זרדים כי המדורה נכבית. כמובן שלא תמיד הלכנו אבל די הרבה פעמים הלכנו כי רצינו מדורה גדולה. בסוף המדורה לקחנו גיץ על מקל ונפנפנו בו כך שיעשה אור, לא אחת ליד השנייה מפני שיכולים לקבל כוויה
הלכנו לפארק קרוונים, בפארק היו מעיינות חמים אני ושירי נכנסנו ישר. מאוד נהנינו אבל הפארק עצמו היה מעפן. המים במעיינות היו מסריחים אבל נעימים. עכשיו אני הולכת לשחק ב- ג'י פי אס כי יש שם משחקים.
תשובות לאנשים ודברים שרציתי להגיד:
עמית: אצלנו יורד גשם ואנחנו מבטלים הרבה תוכניות וגם כאן משעמם לפעמים. כשאנחנו הולכים לפארק קרוונים אז אין ממש מה לעשות חוץ מללכת לברכה קפואה. קראנו למוטור הום שלנו שרוליק מפני שזה שם חיבה לישראל משם בנו.
מוניקה: אני ממש מתגעגעת. הסווצ'ר שקנית לי ליום ההולדת מאוד עוזר לי בזכותו באו אלי פרפרים שנמשכו לצבע הוורוד והיפה. הוא חימם אותי שירד גשם והיה קר.
לדרור ולאבא שלה רונן: קודם כל דרור אני ממש שמחתי כשקראתי את התגובה שלך מפני שזה כיף לשמוע כמה מתגעגעים אליך ואוהבים אותך. רונן היינו במקום ממש בשבילך עם המון ציפורים מהממות ויפות ונוף יפה. המצפה הוא ממש על המים.
עדי: תיכתבי עוד כי אני מתעניינת לדעת מה קורה איתך ומה שלומך ולקרוא תגובות מרגשות וגורמות געגועים אליך, עמית אם עדי לא רואה את זה אז תראי לה או תגידי לה.
סבתא: מחכה שתבואי ותיראי כמה כיף כאן מחכה לראות אותך ומתגעגעת אלייך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד יש כאן נופים מדהימים והמון מקומות שאפשר לעשות הליכות.
לגלית: כיף לשמוע על החוויות שאת מספרת על איזק וטל. אל תדאגי החופש רק התחיל ואני מסכימה איתך על העבודה החדשה של אבא גם אני מתגעגעת ותמשיכי לעקוב אחרי הבלוג ולהגיב.
לילה טוב,
מתגעגעת כמו תמיד
רז

יום רביעי, 21 ביולי 2010

דיינטרי וקייפ טריבוליישין

טוב הגענו לסוף העולם... לקצה של אוסטרליה, שכולו יער גשם אחד גדול, לבנות כבר נמאס סופית מיערות גשם והנה כמה עובדות על יערות הגשם פה:
• יער הגשם דיינטרי תופס אחוז אחד מכל שיטחה של אוסטרליה
• 62% מכמות הפרפרים באוסטרליה נמצאים ביער גשם זה
• יש ביער הגשם דיינטרי יותר סוגים של עצים מכל אירופה כולה
• זהו המקום היחידי בעולם שבו האוקיינוס פוגש את יער הגשם
• יער הגשם דיינטרי בן מאה מיליון שנה
• השם קייפ טירבולשיין הומצא ע"י קפטן קוק (מגלה אוסטרליה ב-1770) בגלל הבעיות הרבות שהיו לו בשטח זה
בגלל חוסר האינטרנט פה העלינו היום גם את הרשומה של פורט דאגלס, אז מי שרוצה מוזמן לקרוא את הרשומה הקודמת.
נחמד לשמוע שיש קוראים לבלוג שלנו ושאנחנו לא כותבים רק לעצמנו, זה קצת דומה לרדיו, כותבים כותבים ולא בטוח שמישהו מקשיב..
אנחנו כרגע נמצאים בקוקוטאון שזו העיר הכי צפונית שניתן להגיע אליה עם רכב שהוא לא 4X4, העיר הזו נראית כאילו עצרו אותה לפני 200 שנה, הכל נראה כמו המערב הפרוע. החלטנו להישאר פה כמה ימים לנוח. נראה לי שהבנות כבר עייפות מלראות ולטייל עברו רק שבועיים וחצי והדבר היחידי שהן רוצות זה קצת לנוח במוטורהום, אז זה היתרון שמטיילים הרבה זמן הוא שאין מה למהר ואפשר לנוח כשבא לנו..

יש לנו ערימות של תמונות רק אנחנו לא כל כך מצליחים להעלות אותם בגלל בעיות אינטרנט שיש פה ...אולי בהמשך

ספי
******************************************************************************
היי
נסענו ונסענו והגענו לטרק היינו צריכים לסיים אותו תוך כמה דקות אבל מה לעשות ככה זה ביערות גשם תמיד הולכים לאיבוד... הלכנו והלכנו יותר משלושה קילומטרים בעליות ביער גשם!! וכשסיימנו היינו ממש שמחים לפחות אני ורז.. ולליאור צילמנו אוטו גלידה אבל הוא מה זה מעפן!!
טוב המשכנו בנסיעה לחפש חניון קרוונים בדרך הקאתי את כל מה שאכלתי אבל לא היה מה.. ואז בכיתי וממש לא הרגשתי טוב. עליתי למעלה לשכב, אחר כך ירדתי אל המקום שלי לראות איך מעבירים אותנו ועוד מלא מכוניות אחרות במעבורת מעבר לנהר מלא בתנינים. היה מגניב.
הגענו לחניון קרוואנים (אחרי הרבה טעויות בדרך) שהיה מלא בוץ אז לא נשארנו אבל אכלנו שם ארוחת צהריים במסעדה שהייתה שם, הבולנז לא היה משהו אז נתתי לרז את שלי שאמרה שהוא ממש טעים ואני אכלתי לאבא את הצ'יפס שהיה ממש טעים כי הוא היה קריספי וגם הקטשופ לא היה חמוץ בסך הכול בסדר.
נסענו לחניון קרוואנים אחר ולשם שינוי היה בסדר. נשארנו בו, ואבא מצא בתוך צינור עבה שתקוע באדמה שלושה צפרדעים!! חח.. אחר כך שהגיע הערב אכלנו אורז תירס מקופסת שימורים וטונה מקופסת. היה ממש טעים. אני ערכתי את השולחן אז גם פיניתי הכל.. ועכשיו אני כותבת כאן.
למחרת הלכנו ליער גשם כזה שהולכים מלמעלה ואמרו שיהיה חיות משוחררות ואפילו ציפור אחת לא ראינו.. באקווריומים ראינו דגית והעובד שהיה שם אמר שהיא ביישנית והוא הסביר לנו איך לעשות שהיא תצא ואני הצלחתי עד הסוף ואף אחד לא הצליח!! אחר כך ראינו סרט והיה לי משעמם אז עליתי למגדל עם מדרגות והוא ממש גבוה והיה בו 100 ומשהו מדרגות היה ממש יפה למעלה.
משם נסענו לעשות טרק קצר, והלכנו לאכול גלידה היא הייתה של פירות טרופיים ואני לא טעמתי כי לא היה וניל!!!!!! איזה מין גלידריה בלי וניל?!?!?! טוב אחר כך חזרנו לקרוון ואז עשינו עוד כמה דברים ואז הלכנו לישון.
ביום למחרת הלכנו למקום כזה שעושים מעל היער גשם אומגה ולבשנו קסדות על שלי היה כתוב מאדאם בטרפלי, על של אבא היה כתוב הומר סימפסון, על של אמא באטמן ועל של רז הכי מצחיק דורה החוקרת.. אבל לא אנחנו בחרנו אז רז מזה התבאסה.. אחר כך הלכנו לאומגה והיה ממש כיף אבל ההליכה לשם זה כמו טרק בעלייה. עשינו כמה תחנות ואז הגיע התחנה האחרונה ששם היה צריך לעלות רגליים למעלה ולעזוב ידיים ואז מורידים אותך במהירות בירידה.
אחרי הפעילות הלכנו לים והיה ממש כיף אני, אבא ורז בנינו בת ים גדולה מחול ואז שיחקנו כדורגל ואני ורז היינו נגד אבא, אני הגדלתי את השער של אבא ורז הקטינה את שלנו!! חח.. ואז התגלגלנו מצחוק ואבא לא הבין למה ואז העפנו את השער שלנו והגדלנו ממש את השער של אבא.. נכנסנו לים היה ממש כיף ואחר כך הלכנו בחזרה למוטרהום, מצאנו פארק קרוואנים ועשינו מדורה שלא ממש הצליחה ואכלנו תירס מקופסת שימורים ואורז אדום שהיה ממש ממש טעים.
הלכנו לישון והתעוררנו אני ורז אחרי נסיעה של שלוש שעות שלא נקיא והגענו לקוקטאוון שהיא ממש דומה למערב הפרוע. טיילנו בה והצטלמנו עם פסל של ג'יימס קוק שגילה את אוסטרליה ואז אכלנו ארטיק וחזרנו לקרוון (ועמית ועדי) עשיתי לרז מלון... ועדי אני כן קוראת ספרים את פשוט לא יודעת..
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי
********************************************************************************
היי
"איזה כייף היה בימים האחרונים" (במרכאות, כבר נמאס מכל יערות הגשם). היום הספקנו הרבה, בהתחלה הלכנו למקום שבנוי בתוך יער גשם, שם יש המון גשרים בגובה די גבוה והולכים עליהם ורואים את יער הגשם מלמעלה,זה מקום ענקי ובכניסה אמרו שלא באות משפחות מישראל , אולי פעם ב ...מלאאאאאאאאאאאאאא זמן.
אמרו שיש המון חיות וציפורים אבל אפילו לא ראינו חיה או ציפור אחת, אבל ראינו המון פרפרים יפים וצבעוניים. אחרי זה עשינו עוד מסלול הוא היה יותר קצר אבל מאוד דומה. כי כל יערות הגשם אותו הדבר.
אחרי זה נסענו למפעל גלידה, לפחות חשבנו ככה עד שהגענו למקום ראינו שאין סיור מאורגן לגלידה. בדרך לגלידה ציירתי מלא כי היה משעמם והיו לידי דפים. טעמתי מכל הטעמים של הגלידה, היו שלושה טעמים בלבד בעצם ארבעה, היה למטה עוד אחד. המנגו היה היחיד שטעים, ממש טעים. אחרי שסיימנו הלכנו לדשא שמעבר לכביש ועלו על שירי פרפרים בצבע תכלת.
הלכנו לחניון טיילנו קצת שם ואז הלכנו ברגל לים שמחובר לג'ונגל. זה המקום היחיד בעולם שבו הים והג'ונגל נפגשים. ראינו את הים ואז אני ושירי הלכנו לבריכה, השתוללנו, ואז שמעתי שמישהו קורא בשם של שירי. "שירי" ואז הוא אמר רז חלש מאוד. יצאנו מהבריכה ולא ראינו אף אחד אז הלכנו למוטורהום לבדוק אם מישהו קרה לנו אמא ואבא אמרו שלא ואמא אמרה שכנראה חשבנו כך כי אנחנו רעבות.
חזרנו לבריכה הפעם עם אבא שיחקנו כדורעף נהיה לי קר ואז הלכתי בחזרה המוטורהום והתלבשתי, אחרי כמה דקות אבא ושירי באו ואכלנו ארוחת צהריים, זאת הארוחה הכי טובה שאכלנו אי פעם קציצות ואורז מבושלים יחד עם המון רוטב.
(בתחילת היום שכחתי לספר על זה נתקענו בבוץ ואז בא מישהו שהוציא אותנו יותר נכון גרר אותנו מהבוץ).
בבוקר יצאנו מהפארק וחנינו לידו קצת רחוק ממנו אבל די קרוב אליו אמא ואבא מילאו טפסים ואז חיכינו כמה שניות ובא המיניבוס שאסף אותנו ועוד אנשים למקום המתוכנן זהו מקום שעושים אומגה ביער גשם בגובה של 20 מטרים. הגענו למקום, חבשנו קסדות וכל מיני סרבלים והתחלנו לעלות ולעלות, הגענו לתחנה הראשונה קשרו אחד אחד בחבל ומשכו לתחנה השנייה, היה די כיף חוץ מזה שכל שתי שניות עצרנו כדי לעבור לתחנה הבאה. כך סיימנו את כל התחנות היה קצת מפחיד.
לבשנו בגדי ים והשתוללנו בים ואז אבא אני ושירי בנינו בת ים מחול. הלכנו עוד פעם למים ואז שיחקנו כדורגל אבא ניצח אבל התוצאה הייתה צמודה. ונסענו לחניון קראוונים שכולם יכולים לישון בו בלי כסף.עשינו מדורה שלא ממש הצליחה אכלנו אורז מסביב למדורה, עשינו מקלות עם גיצים. מחר מחכה לנו נסיעה ארוכה אז עכשיו אני מנסה לא להירדם כדי שאוכל לישון מחר בנסיעה ולא תהיה לי בחילה.
מתגעגעת
רז

יום ראשון, 18 ביולי 2010

פורט דאגלס - המדהימה

הגענו אתמול לפורט דאגלס, מקום יפיפה, חוף מדהים ובכלל עיירה תיירותית קטנה. כבר התרגלנו לחיים במוטורהום, קמים בבוקר יוצאים לטיול באזור, חוזרים מכינים ארוחה, יושבים להכין את הטיול של מחר, נחים וקוראים ספרים, שירי סיימה 5 ספרים בשבוע!! בבית זה בחיים לא היה קורה עם הטלוויזיה והמחשב, רק שפה הבנות לא רואות טלוויזיה כנראה בגלל האנגלית, ואין מחשב כי אינטרנט לא תמיד זמין פה.
הגענו למצב שאנחנו קוראים את הספרים של הבנות ושירי כבר התחילה לקרוא את הספרים שלנו , אחרי קריאת ספרים (שאלוהים יודע מה נעשה כשממש ייגמרו הספרים) מסדרים מיטות והולכים לישון, אם מישהו תוהה לגבי מקלחות וכביסה אז בכל חניון שאנו מחנים יש מקלחות מסודרות (איך שרונן קורא לזה להתקלח כמו בעין גב), מכונות כביסה ומייבשים, כך שתמיד ניתן לכבס וזה ממש נוח. במוטורהום יש מקלחת ושירותים אבל משתמשים רק כשממש אין ברירה כי אחר כך צריך למלא מים ולרוקן...
נשיקות לכולם
ספי
**********************************************************************
היום הלכנו לעשות טיול אופניים. היה ממש כיף, אז ככה, הלכנו בעיר עד שהגענו לאיפה שמשכירים אופניים. אני ואבא נסענו על כזה של ילד והורה. אמא לקחה משלה ורז לקחה משלה. רכבנו עד שהגענו לחוף הים. בחוף הים רכבנו כמובן.
היו מלא גרגרים של שסרטנים עושים וכמה אלפי חורים של סרטנים. וכמובן שרז רצתה לרכוב גם עם אבא אז החלפנו. וכנראה שאני לא טובה ברכיבה על אופניים אני לא הצלחתי לנסוע ישר וכמעט נפלתי, מזל שלא, טוב אז אחר כך החלפנו שוב. עצרנו וראינו מחסה שמישהו בנה (בלי חבלים רק מהדברים שיש בטבע.. ואם טל אנגלנדר היה יודע לעשות את זה הוא לא היה עף לדעתי!)
טוב אז נמשיך, היו שם מלא קוקוסים וגם עצים של קוקוסים. אבא ניסה לטפס כמו טומי ולא הצליח והתבאס. בכל זאת הוא התעקש לפתוח קוקוסים אז ראינו שמישהו פתח והלכנו לשאול איך, והוא הסביר לנו, ואבא לא ממש הצליח. אחר כך אבא ורז הלכו עם האופנים הזוגיים לטיול ואני ואמא שכבנו על החול והיה רוח והחול עף אל העיניים לא נעים.. טוב שאבא ורז חזרו (אחרי הרבה הרבה זמן..) הם באו עם קוקוס מפוצח שאבא הוריד מהעץ ופיצח רז תספר איך כי אני לא הייתי שם, ואני לא טעמתי!! (ורק שתדעו אני כן אוכלת כאן!! אפילו יותר טוב מאמא טוב זה לא חוכמה אתם צריכים לראות פה את כל המקררים של הבשר וכמעט הכל עם בשר..) טוב, חזרנו לשרוליק (השם של המוטורהום שרז ואמא המציאו שילוב של ישראל ושמוליק)
אבא ממש נכנס לעניין ופיצח קוקוסים בשביל אמא. אני ורז ואמא מצאנו קוקוס שדומה לחתול או אוגר משהו בכיוון והרסנו עט ואז חרטנו איתו את הפנים וקראנו לו קוקסי. ואז אבא פיצח את אח של קוקסי בוקסי.. אחר כך הלכנו לאכול גלידה והיא הייתה ממש טעימה!! החזרנו את האופנים הלכנו לסופר וחזרנו לקרוון וכך עבר לנו היום.
ולמי שיש שאלות אז אני אקרא ופעם הבאה אני אענה בסוף על הכל.
מתגעגעת ואוהבת מאוד מאוד מאוד!!!
שירי
*********************************
היום בבוקר קמנו והחלטנו לשכור אופניים. בהתחלה נסענו על כביש ואחרי זה נסענו על החוף שם היה קשה כי היינו נגד הרוח ,התלוננתי הרבה כי היה קשה. קטפנו הרבה קוקוסים אבא פיצח כמה והוריד קוקוסים מהעץ עם קוקוס אחר שהיה על הרצפה.
החזרנו את האופניים ושכבנו על הדשא בפאר, ראינו תוכים צבעוניים על העצים ואפילו מצאתי כמה נוצות שלהם. היינו ליד הים ולכן יכולנו לראות ספינות ענקיות שחזרו, הייתה כנסיה שבדיוק באותו זמן הייתה בה חתונה ואמא נורא רצתה לראות את הכלה והחתן אבל בסוף לא ראינו.
קנינו כמה מצרכים בסופר וחזרנו למוטורהום.
מתגעגעת לכל אחת ואחד מכם!!!
רז

יום שישי, 16 ביולי 2010

פאלם קוב ואליס ביץ'

הי כולם,
נחמד לשמוע שקוראים בבלוג ואנחנו לא כותבים רק לעצמנו... אנחנו מתחילים להתרגל לחיים בקראוון, כבר מתורגלים בפתיחת המיטות בערב וסגירתן בבוקר, סידור מהיר של הקראוון לפני נסיעה כדי שהכל לא יעוף בנסיעה. אנחנו צפונה ועוברים בין החופים המדהימים שיש פה. רונן כבר נוהג במוטורהום כמו שצריך ובלי לעלות על מדרכות... מסתבר שאפשר להתרגל לנהוג בדבר הגדול הזה.
דרך אגב אינטרנט פה זה משהו מאוד בעייתי, לא בכל מקום יש ואם יש זה כבר עולה כסף כמו כל דבר באוסטרליה.
מסתבר שישראלים זה דבר נדיר באוסטרליה כל אחד שואל אותנו מאיפה אנחנו כשאנחנו עונים מישראל יש להם תגובה של אווווו ואחר כך הם אומרים שישראלים מגיעים לפה רק לעיתים נדירות, כנראה שבצפון אוסטרליה לא נראה ישראלים (-:
לא שמעתי מה קורה עם העלייה לאוויר ? או מה שלום משפחת גל (ולא קוקו מאילת)...
הנה מה שהבנות כתבו על היומיים האחרונים:

אתמול הלכנו לחוות הפרפרים. עלו עלינו פרפרים בעיקר על רז שהיה לה סוודר וורוד כהה.אחר כך היא נתנה לי את הסוודר רק אחרי שאמא ואבא אמרו לה כי היא לא הסכימה.היה כיף. צילמנו פרפרים וגלמים (הרבה..) היינו כמעט שעתיים בחוות הפרפרים.
היום הלכנו לספארי לחיות טרופיות. האכלנו קנגרואים, ראינו מופע נחשים וליטפנו אחד (ליאור צילמנו!!) וגם מופע תנינים וזה ממש מפחיד.. איש הולך לתוך הכלוב הזה עם התנינים ולוקח בשר ומחזיק והתנינים רודפים אחריו עד שהם תופסים את הבשר והוא נותן להם אחרי כמה זמן.. התנין יכול לאכול אותו.
היו חיות ממש מוזרות.. אחת נראתה כמו בת יענה משולב עם קרנף!! גם היו תוכים מאוד צבעונים ויפים. היו קנגרואים ממש חמודים אבל לא היו גורים.. (אוף..) היה למור ממדגסקר (או איך שלא כותבים את זה בעברית) וגם לכל תנין יש סיפור אחר. לאיזה תנין יש סיפור כזה: הוא היה בנהר ליד העיר וכל הזמן נעלמו כלבים, לא הבינו לאן, חיפשו ולא מצאו. עד שחיפשו בנהר מצאו את התנין ותפשו אותו ושמו אותו בספארי. ולאחת אחרת יש כזה סיפור: התנינה הייתה ליד חווה וכל הזמן נעלם בקר ולא הבינו למה.. ואז כלאו אותה גם בספארי. ויש סיפור שמישהו שאבא מכיר שמדריך באיזה מכון כושר בישראל שאבא היה בו הלך לאיזה נהר עם תנינים עם חבר שלו והאיש הזה הלך עם סירה בנהר והחבר שלו נשאר בחוץ, ואז בא תנין והאיש הכה את התנין השוט וכמעט נהרג!! איזה מסוכן זה. אני אף פעם לא הייתי עושה דבר כזה!! טוב בואו נעבור לנחשים.. את האמת אין כל כך מה לספר אז נעבור למה שעשינו אחרי שיצאנו מהספארי. הלכנו לחניון קרוואנים שאנחנו עכשיו בו.. ואכלנו פסטה בולונז ולאמא רוטב רגיל בצד. אני ורז הלכנו לברכה. ומה שהכי קטע פה שלברכה ולכביסה אין קוד ורק לשירותים יש קוד (שאנחנו יודעים אותו) איזה מפגר זה!!
טוב זה מה שעשינו היום אז ביי!!
שירי

*******
הלכנו לגן חיות היו שם המון חיות מוזרות, החיה שכי התלהבתי ממנה זו הייתה התנין היא הייתה החיה הכי גדולה וקראנו על תנין שאכל כלבים ולא מצאו אותם ואז חיפשו בנער ומצאו תנין והביאו אותו לגן. והיו עוד המון סיפורים מעניינים ואבא ואני קראנו את כולם .לפני התנינים הלכנו לקנגורואים והוצאנו את שקיות האוכל כדי להאכיל את הקנגורואים לאחד קראתי מושי ולאחר קראתי קוצ'י הם אכלו ממני הכי הרבה וגמרו לי את שקית האוכל לפני הקנגורואים ראינו מופע נחשים ושם ראינו את הנחש החמישי הכי ארסי בעולם וגם את הכי ארסי בעולם. ליטפנו נחש אחד שלא היה ארסי. אבא תרגם לי את מה שהמדריכה אמרה ואמא תרגמה לשירי. היה די מעניין וגם קצת מפחיד למרות שהמופע התנהל בתוך כלוב גדול.
בהתחלה בהתחלה ראינו תוכים ממש צבעוניים ועוד חיה לא ברורה אבל די מצחיקה והחיה הזו
כאילו הבינה מה אמרנו היא ניקתה את הנוצות שלה ושירי אמרה לה להסתכל עליה בשביל תמונה והיא הסתכלה. לכל אחד מהחיות היה קרטון שמצוירת עליו אותה חיה והיה אפשר להכניס את הראש כדי להצטלם.
ויש גם חדשות טובות סיימתי שני ספרים ואני בדרך לסיים את השלישי שהוא ממש מרתק.
הוא על שלוש בנות בתיכון בנות 15 בערך שעוברות חוויה מסוימת ,אני לא ארחיב עוד ורק אגיד לכם את שם הספר "כמה שאת נהדרת" מהסדרה עד הבת מצווה זה יעבור. כתבה נועה רום.
אני מרגישה כאילו עברה כל החצי שנה מפני שאני מתגעגעת כאילו עברה חצי שנה.
מתגעגעת הכי הכי
רז

יום שלישי, 13 ביולי 2010

קורנדה - מפלי בארון



מאוד נחמד לקרוא את התגובות שלכם, אז בבקשה המשיכו להגיב (-: הבנות מאוד רוצות לשמוע מהארץ...
יצאנו לפני יומיים מפארק הקראוונים בקיירנס לכיוון קורנדה עיירה השוכנת מצפון לקיירנס, חנינו בפארק קראוונים יפיפה בתוך יער גשם להלן תאור החוויות דרך העיניים של הבנות:

היי, כולם
אני מאוד מתגעגעת אל כולם אל המשפחה, החברים. אנחנו תכף נעלה תמונות של המוטורהום זה לא בדיוק קראוון אבל אפשר לקרוא לזה ככה, אנחנו מטיילים הרבה, עכשיו אנחנו בקראוון בתוך יער גשם מהממם. אם מישהו תוהה אז מאוד כיף לנו !
היינו ברכבל שמשקיף על יער גשם שאנחנו בו עכשיו פשוט כיף חיים! אנחנו אוכלים את הארוחות יחד שזה מאוד כיף, בדרך כלל קמים מאוחר מכינם ארוחת בוקר מדלגים על ארוחת צהריים ומכינים ארוחת ערב. וממחר אמא אמרה שנגמרו המשחקים וכבר מספיק זמן התאקלמנו ונקום ב-8 נתארגן עד 9 ואז נצא לטייל גם התחלתי לכתוב את היומן מסע שמאוד כיף לכתוב בו אני ושירי רוצות להתחיל ללמוד כבר את החומר של כתה ה' כדי לסיים עם זה. ות'אמת ביער גשם ירד גשם
אתמול על המוטורהום איפה שאני ושירי ישנות, טיפות גדולות כאלה שלא הצלחתי להירדם איתם. וגם היה משב רוח חזק שנשמע כמו גשם וגם זה הפריע לישון.
אנחנו, יותר נכון אבא ראה את המונדיאל הוא מאוד שמח.
מקווה שכיף לכם בארץ הקטנה החמימה והיפה שלנו
מתגעגעת
רז
*********
היום לא עשינו כמעט כלום. היינו בבריכה ואז ירד גשם אז הלכנו בחזרה לקרוואן, אתמול עשינו טרק אני ורז בדרך חזרה קיטרנו, היינו צריכים ללכת לפארק של קואלות שיש בו גם תנינים וקנגורואים ועוד חיות ובסוף לא הלכנו היינו די עצובות וכועסות.
אמא ואבא אמרו לנו שנלך היום ובסוף לא הלכנו, כנראה שמחר נלך לחוות פרפרים וציפורים. לפני כמה זמן ראינו קנגורו קטן וחמוד כזה. אמא נעקצה מדבורה שהיא לא עשתה לה כלום! המקום התנפח ונהיה רותח. בסך הכל היה ממש כיף בימים שהיינו בקרוואן.
נזכרתי היינו גם ביער גשם ונסענו ברכבל מעל יער גשם בין הארוכים בעולם, היה מאוד יפה. ואז הגענו לאיפה שאנחנו עכשיו בחניון קרוואנים בתוך יער גשם (ושם דרך אגב ראינו את הקנגורו החמדמד) נחמד פה. יש בריכה ואף אחד לא נכנס אליה (כי אין פה כל כך הרבה אנשים) אז כיף לנו כי זה בלי כלור כי זה מי מעיין (המצאה של אבא...) ואנחנו שם לבד כמו בריכה פרטית.
אבא מצא תרנגול שדומה לתרנגול הודו (ומי יודע אולי בכלל זה תרנגול) ואבא קרא לו טרקי (זה תרנגול הודו באנגלית) אבל קראתי לו בשם אחר שאני לא זוכרת.
שיחקנו גם מחבואים משפחתי, אבא התחיל ואז אמא הייתה ואני ושוב פעם אמא והחלקתי ונפלתי שבאתי לספור את אמא אז הפסקנו. רז בכלל לא ספרה שמתם לב? טוב היא התחבאה מאחורי אבא כמעט כל הזמן... היה כיף חוץ מהחלק שהחלקתי..
גמרתי שלושה ספרים ואני בחצי של הרביעי.. כל מה שקראתי עד עכשיו ממש מעניין אלה הספרים: אלוורה (המשך של אניס מכשפה מתחילה, שניהם מאוד מעניינים), יומני הסודי ביותר יומנה של ג'יימי קלי 3 (כל הסדרה ממש טובה ומצחיקה), כמה שאת נהדרת (זה כמו הסדרה להתבגר אבל הרבה יותר טוב!! לבנות בלבד!!!!!) ועכשיו אני קוראת אני קלריס בין לגמרי. (טוב בינתיים..) ונשאר לי המסע לחרצ'ופיצ'ס או משהו כזה  
אוקי אז נחזור למה שקורה באוסטרליה, מזג האוויר פה ממש כל רגע מתחלף כששמים בגד ים יש כבר גשם וכשמתלבשים יש כבר שמש, ולפעמים שאין פה רוח אז שיורד גשם יש שמש וחם אבל אין קשת בענן שזה קצת מוזר.
עוד מעט נעלה הרבה תמונות שלנו, של הקרוואן (מוטור הום) מקווה שתראו את התמונות.
מתגעגעת!!!
שירי








יום שבת, 10 ביולי 2010

קיירנס - אוסטרליה

טוב אז מאיפה להתחיל? זה היה שבוע לא קל ... נחתנו בקיירנס בתשע בבוקר עם תשעת אלפים התיקים שלנו, כמובן שהיינו צריכים להצהיר על האוכל שהבאנו (פתיתים ומרק עוף, כי אחרת לשירי אין מה לאכול), הבודק נראה נחוש ורונן אמר שהוא הולך לפרק לנו את הצורה אבל האוסטרלים פשוט מאמינים למה שאתה אומר, הראנו לו את הפתיתים והמרק עוף וזהו בלי שום בלאגנים.
תוך שתי דקות היינו במלון, הבעיה הייתה שהכניסה לחדר הייתה רק בשתיים בצהריים הפקידה הסתכלה עלינו ושאלה האם הייתה לנו טיסה ארוכה? אמרנו לה שהטיסה הייתה יומיים, למזלנו האוסטרלים אכן נחמדים ותוך שעה היה לנו חדר מוכן...
הלכנו לישון בערך ב11 בבוקר לפי שעון אוסטרליה ופשוט קמנו יום למחרת בבוקר מה שאומר שמבלי ששמנו לב נעלם לנו יום... הטיסה הזאת מוטטה אותנו, אז למי ששאל איך חגגתי את יום ההולדת אז התשובה: בשינה!
לאחר שהתעוררנו מיממה של שינה הלכנו לעשות קצת סידורים: מתאמי חשמל, טלפון מקומי ופתחנו חשבון בנק.
וטליכ זה בשבילך הפקידה שואלת אותי איזה צבע של כרטיס בנקט אני רוצה? ברור שעניתי לה את הכי יפה, אז לקחתי בורוד ורונן לקח בשחור.
הלכנו לבריכה המדוברת בקיירנס, בריכה ענקית על חוף הים שכל מי שעובר יכול להיכנס ולטבול לדעתי זה הדבר היחידי שניתן לקבל בחינם באוסטרליה ...
למחרת הגענו ליום הגדול לקבל את המוטורהום שלנו!!!
הגענו לחברת השכרת קראוונים בבוקר, והמוטורהום חיכה לנו כולו נוצץ עם דף גדול ועליו כתוב TAPIRO היינו בשוק מהגודל שלו, אבל כאשר ניסינו לשלם הייתה לנו בעיה עם כרטיסי האשראי מה שגרם לנו לחכות עד אחר הצהריים שהבנק נפתח כדי לקבל אישור, אז שוב בילינו ליד הבריכה, כשכבר קיבלנו את המוטורהום להלן: הפיל הלבן, זה היה כבר חמש בערב היינו גמורים רק מלהבין מה עושים עם הדבר הזה, שעות של הסברים איך ממלאים מים איך טוענים חשמל וכו'.
אבל מי שלא ראה ילדים מקבלים קראוון לא ראה שמחה בחייו, הבנות פשוט היו מאושרות הן היו בעננים.
נסענו לסופר בדרך רונן עלה על כמה מדרכות, זה פשוט משהו ענק פחד אלוהים לנהוג בדבר הזה, לא נראה לי שאני אנסה. ואכן גילי בין הדברים הראשונים שעשינו היה לשמוע את הדיסקים...
אחרי קניות בסופר חיפשנו מקום לישון אז מרוב עייפות ורעב כי כל היום הזה שכחנו לאכול מצאנו כמובן את אתר הקרוואנים היקר ביותר באזור אבל כבר לא היה איכפת לנו רק רצינו אוכל ולישון.
שירי לא ויתרה ורצתה פתיתים למרות שאני כבר הייתי במצב קטטוני, ווואלה יצאו פתיתים טעימים, אולי בסוף אני עוד אוהב לבשל.
לפני השינה הבנות קיבלו את החבילה המקסימה שהכנת להם גלית, הן היו מאושרות למרות שעד עכשיו הן ב"הי" מוחלט מהמוטורהום.
ספי

יום שלישי, 6 ביולי 2010

התחלנו בטיול - הונג קונג

אני ושירי ישבנו יחד בטיסה, אני ישבתי ליד החלון, ליד שירי ישב בחור צעיר ששמו חובב שהיה מאוד נחמד אלינו. לכל אחד מהנוסעים היתה טלוויזיה ומחשב, צפיתי המון זמן בטלויזיה עד האוכל, אחרי האוכל ישנתי קצת ושוב צפיתי בטלויזיה, הטיסה עברה מהר יחסית לעשר שעות וחמש דקות.
נחתנו בהונג קונג, נסענו לפסגת ויקטוריה עלינו ברכבת לפיסגה וראינו משם את כל הנוף של הונג קונג. ישבנו לקפה וחזרנו לשדה התעופה וכרגע אנחנו מחכים לטיסה לאוסטרליה, אני אוכלת ציזבורגר ואבא הלך על משהו סיני וחריף, הרוגים ומותשים עוד 7 שעות ומגיעים...
רז