אדלייד, מאונט גמבייר וגרייט אושן רואד

כשהגענו לפורט אוגוסטה הבנו שאנחנו בחורף ואין לנו הרבה בגדי חורף (למי שלא יודע לא תכננו לרדת לחלק הדרומי של אוסטרליה מה שאומר שהיינו אמורים להיות רק במזג אוויר קיצי או אביבי) נסענו בבוקר מפורט אוגוסטה לאדלייד ישירות לקניון אאוטלט לצורך קניות (יש! אני והבנות היינו מרוצות, סופסופ קצת להרגיש חו"ל).
התחלנו בקניות וכמובן שרונן פרש אחרי חצי שעה לשינה, ואנחנו פשטנו על החנויות, דבר אחד יש לי להגיד: לאוסטרליות יש טעם מזעזע!! אבל ברור שיצאנו עם שקיות של בגדים...
אחר הצהריים נסענו לראות את אדלייד (באמת לא נעים הגענו עד לכאן ולא נראה את המקום) טיילנו במרכז העיר, בשוק ובציינה טאון. מצאנו את החנות של שוקולד היי שזה שוקולד מאוד מפורסם ואיכותי משהו כמו מקס ברנר.
יצאנו למחרת מאדלייד למאונט גמבייר, הנסיעה הייתה מדהימה, ראשית עברנו דרך אדלייד היילס, ושם בנסיעה רונן כבר קלט שתי קוואלות על העצים (זה כבר עשה לרונן את היום), החלטנו לנסוע דרך הכביש הנופי ולא דרך הכביש המהיר, ככה ראינו קצת יותר טבע וים. עצרנו במנינגי להאכיל שחפים ולראות את האגם, המשכנו דרך הפרק הלאומי קורונג, שזהו פרק ארוך וצר וקורנוג באבורג'נית פירושו צוואר ארוך. עברנו דרך קינגסטון שם ראינו את "לארי הלובסטר הגדול". אף אחד מאיתנו לא חובב פירות ים או לובסטרים אז ויתרנו על המסעדה.
המשכנו לרוב עיירת נופש נחמדה ומנומנמת בחורף, אבל הנוף הנשקף בחוף הים פשוט מ ד ה י ם ! אז החלטנו לחנות שם לשתות קפה וכמובן להאכיל את השחפים.
אנחנו רואים כל כך הרבה נופים ומקומות מדהימים שפשוט אי אפשר לזכור את הכל, כל הזמן אני חושבת איך אני צורבת במוח את כל מה שאנחנו רואים וזה פשוט בלתי אפשרי, מזל שיש מצלמות.
הגענו למאונט גמבייר בלי הרבה ציפיות, אמרנו מקום לעצור בדרך לגרייט אושן רואד, אבל גילינו שם אגמים מדהימים עם נוף משגע, יצאנו להליכות סביב האגם, קצת שמש קצת גשם אבל ממש ממש התלהבנו.
למחרת נסענו לפארק הלאומי מאונט אקלז, שזהו פארק קטן אבל החלטנו לסטות מהדרך ולבקר בו. הגענו לפארק נטוש משהו (אף אחד לא מטייל שם בחורף), ראינו כמה קוואלות וטיילנו בתוך תעלת לבה, ההליכה בפארק היתה כמו ללכת בתוך אגדה, כל היער נראה כאילו נלקח מסיפור של שלגייה או כיפה אדומה, יער יפיפה שדומה יותר למראה היערות באירופה, לקראת סוף ההליכה פגשנו קנגרואים ענקיים, בתחילה נבהלתי אך מהר מאוד מסתבר שאנחנו מפחידים אותם וברגע שמתקרבים אליהם הם קופצים ישר לליבו של היער. בכל זאת החלטנו נשארים לישון ביער, רצינו עוד קצת להישאר בקסם של היער.
למחרת קמנו ישר להסתערות על הגרייט אושן רואד. (אני ממש חיכיתי לרגע הזה, ולכביש יש חלק לא קטן בסיבה לסיבוב הגדול שעשינו) התחלנו בווארנאמבול ולשמחתנו תפסנו יום עם לוויתן שחור מטייל בחופי העיר. עצרנו לארוחת בוקר במקום עם נוף משגע וכמה ארנבים, והמשכנו בנסיעה.
אין הרבה מה להרחיב על הגרייט אושן רואד, חוץ מזה שהוא באמת גרייט ובנוסף רק התחלנו אותו, ראינו את הקשת, גשר לונדון, 12 השליחים ומדרגות גיבסון. מחר נמשיך את הכביש עד שנגיע למלבורן.
ולכל המגיבים, כיף לקרוא את התגובות...
יאללה ביי
ספי
***************************************************
נסענו בבוקר מפורט אוגוסטה לאדלייד, וישר התחלנו בקניות, הלכנו לאאוטלט עם 100 חנויות. קנינו בגדים לחורף כי ממש קר פה. אחרי הקניות שנערכו כמה שעות אכלנו אני רז ואמא במסעדה איטלקית, (אבא פרש באמצע הקניות והלך לישון כי לא היה לו כוח) אני ורז אכלנו פסטה ממש טעימה ואמא אכלה קציצה צמחונית. אחרי זה נסענו לשוק שהיה שם אננס חתוך ופירות ועוד דברים... היה דיי כיף להסתובב בשוק.
נסענו לפארק קראוונים והיה שם ג'מפינג פילו (כרית אוויר גדולה שקופצים עליה) חדר משחקים ובריכה.
התעוררנו בבוקר ונסענו לכיוון מאונט גמביר עצרנו בדרך והאכלנו שחפים ואכלנו במסעדה ושוב האכלנו שחפים. ראינו בדרך קיפוד שהולך על הכביש ומזל שאבא ראה אותו בגלל שהוא כמעט דרס את הקיפוד והיה לנו פנצ'ר. אבל זה לא קרה בגלל שאבא ראה את הקיפוד, הקיפוד חצה את הכביש ממש לאט. ראינו אמו (אמו דומה לבת יענה אבל הוא עומד על שתי רגליים והוא מכוער יותר) וכבשים. הגענו לפארק קראוונים והיו שוב אותם המשחקים כמו שהיה בפארק קראוונים שהיינו.
התעוררנו בבוקר ועשינו טרק של שניים וחצי קילומטר סביב אגם שקוראים לו בלו לייק בגלל שבקיץ הוא ממש כחול והעומק שלו אפילו בצדדים 214 מטר. אחרי זה נסענו שעתיים והגענו למאונט אקלז לטרק של קילומטר ועשינו אותו, אמא קראה בספר שיש שם קואלות אבל אבא לא האמין ואמר מי שמוצא קואלה מקבל 50 דולר שזה בערך מאה שבעים וחמישה שקלים. וכמובן אבא מצא קואלה ואז אמא מצאה ואז רז מצאה ואבא חייב לנו חמישים דולר ונראה לי הוא מצטער שהוא אמר את זה.. כשאמא ראתה את הקואלה אבא טיפס על העץ וראה שיש לקואלה ציפורנים ממש ארוכות, אז אבא ירד בזמן שאבא ירד הקואלה התחילה לרדת וחשבנו שהיא באה לשרוט את אבא אבל אז היא עלתה למקום גבוה יותר כנראה בשביל להיות בטוחה.
עשינו עוד טרק ממש ארוך אבל חזרנו אחורה כמעט בסוף כי לא ידענו שהסוף קרוב כל כך אז עשינו בעצם טרק יותר ארוך.
הגענו לפארק קראוונים וניסינו לעשות מדורה שלא ממש הצליחה בגלל שירד גשם לפני זה והעצים היו רטובים, אמא בינתיים הכינה ארוחת ערב ואחרי שהתייאשנו בדיוק האוכל היה מוכן ואכלנו.
אחרי האוכל דיברנו בסקייפ עם אירית, סבתא, גליה, אילן, עדי, עופרי וערן.
אוהבת ומתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד
שירי
***************************************************
היום בבוקר אני ושירי קמנו מאוחר. אני קמתי באמצע הנסיעה ושירי המשיכה לישון.
בדרך לראות לווייתנים עצרנו במקום ושמו ווארנאמבול, יש שם נוף עם המון דשא וירוק גם היו שם תותחים נגד הרוסים, פעם לאוסטרליה הייתה מלחמה איתם כנראה. אבא ירד לראות מה קורה, מי נגד מי כמו שהוא אומר. כשהוא חזר הוא סיפר לנו שהוא ראה ארנב בינתיים שירי התעוררה ומיהרנו לראות את הארנב. חזרנו לסרוליק המשכנו להתארגן ונסענו לראות לווייתנים, מיהרנו מפני שאמרו (במרכז מידע) שעכשיו ממש ליד החוף ראו לוויתן עם בייבי.
החנייה הייתה מלאה מאוד מאוד וידענו שהמקום מלא.עלינו למצפה ושם ראינו לוויתן ענקי, שחור. היה ממש קר והתפלאנו איך הגולשים שהיו במים גלשו. גם מידי פעם הוא יצא והשפריץ מים ממש כמו מזרקה. חזרנו לאותו מקום עם הדשא והנוף המדהים ואכלנו ארוחת בוקר, ראינו עוד בערך 4 ארנבים חמודים והמשכנו הלאה.
המשכנו לנסוע בגרייט אושן רואד למלא לוק אאוטים שמהם רואים את אוקיינוס הקרח הדרומי שמעברו קיימת ייבשת אנטרקטיקה.
לילה טוב ומתגעגעת (או בוקר טוב או צהריים טובים)
רז

אליס ספרינגס, אולורו, קובר פידי עד פורט אוגוסטה

באליס ספרינגס יש הרבה מה לעשות רק חבל שאין לנו מספיק זמן, נהנינו מאוד ממערב מקדונל, מהאולורו (אפילו שלא הייתה שקיעה או זריחה בגלל העננים) אין ספק שזהו מקום מרשים, אני לא ארחיב הרבה (יש הרבה כותבים בבלוג הפעם) חוץ מזה שבהחלט הייתי חוזרת לאליס ספרינג כדי להמשיך לטייל בכל המקומות של הספקנו. והדבר הכי חשוב בשעה טובה סיימנו את האאוטבק!!
מתגעגעת
ספי
***********************************************************************
היום הגענו לפורט אוגוסטה שהיא הגבול הדרומי של האאוטבק ולמעשה חותמת את הנסיעה באואטבק. הנסיעה באאוטבק רובה ככולה היא על Stuart Hwy שיוצא מדארווין שבצפון הטריטוריה הצפונית ועד אדלייד שבדרום אוסטרליה, אורכו כ- 3000 ק"מ. הכביש ברובו ישר ולעיתים ניתן לראות עשרות קילומטרים קדימה. אין ספק שמרחקים קיבלו משמעות אחרת במהלך הנסיעה באוסטרליה, שירי שאלה אותי היום כמה ק"מ יש עד לאדלייד (התחנה הבאה שלנו) כשעניתי לה 300 ק"מ היא אמרה: אהה צ'יק צ'ק, וזה מפיה של ילדה שבארץ לא מסוגלת לנסוע מבנימינה לתל אביב כי יש לה בחילות בדרך. הבנות התרגלו לנסיעה הארוכה והעבירו אותה במגוון פעילויות כגון שינה, שינה ושינה.
חווינו חוויות שונות ומשונות לאורכו (ונסענו את כולו). נתקלנו בלהקת ציפורים מתאבדות שהחליטו להתאבד על השמשה הקדמית שלנו, ספי ואני התכופפנו מהפחד וזה במהירות נסיעה של 120 קמ"ש (החוק מתיר 130 קמ"ש). בעצירה הבאה ראינו את אחת הציפורים בתוך הגריל של הרכב. נתקלנו בקנגורו שהחליט לחצות את הכביש בדיוק בזמן שעברנו בו, מיותר לציין שהוא לא הגיע לצד השני, הצמיג שלנו התעייף מהנסיעה והחליט גם הוא להתאבד, הוא דווקא הצליח והשאיר אותנו המומים ומודים לאלוהים שזה הוא ולא האח הקדמי שלו. עצרנו בעיירות שהאטרקציה המרכזית בהן היא תחנת הדלק ובדרך כלל מוכרים שם את הדלק הכי יקר (כי אין לך שום אפשרות אחרת). נסענו ממול למשאיות שנקראות Road Train וכשמן כך אורכן כל פעם שאחד כזה בא מולנו החזקתי את ההגה בכל הכוח וכשעבר על פנינו הרכב שלנו התנדנד מצד לצד (מפחיד לאללה). עקפנו משאיות כאלה שגם זו חוויה לא נעימה במיוחד אבל הכרחית. בקיצור כביש מדהים שכל אחד מאיתנו יזכור אותו בדרך שונה. הבנות לא יזכרו (ישנו) ספי תזכור את הנהיגה "הפרועה" שלי ואני? אני ממש נהניתי, גם מהנופים גם מהשקט וגם מזה שסוף סוף סיימנו אותו.
רונן
***********************************************************
שלשום הלכנו למערב מקדונל ועשינו כמה טרקים כרגיל. קמנו בבוקר והיה מאוד קר, גם ירד קצת גשם בגלל שעברנו את הקו הטרופי והגענו לחורף. היה נראה כאילו הגשם והעננים התפזרו ויהיה לנו יום נעים. התלבשנו בקצר ויצאנו לדרך.
לטרק הראשון קראו ערוץ אורמיסטון. כנראה שטעינו בקשר למזג האוויר, כשיצאנו החוצה קפאנו מקור, חזרנו לסרוליק התלבשנו עם ארוך ורק אז התחלנו. הלכנו בערך חמש דקות והגענו לאגם יפיפה עם חולות מדהימים ותתפלאו בלי תנינים כמובן שלא יכולנו לשחות מפני שהיה קפוא. חזרנו לנקודת ההתחלה והתלבטנו אם לעשות את הלוק אאוט בערוץ אורמיסטון, לבסוף החלטנו לעשות אותו אבל בלי להמשיך לטרק הארוך בגלל שבחזרה יש קטע של הליכה במים.
כדי להגיע ללוק אאוט צריך לעלות ולעלות מלא מדרגות. אני הייתי ראשונה ורצתי את כל המדרגות תוך כדי שאני נצמדת לצד שמאל כדי להיזהר שלא ליפול מההר. צעקנו דברים אחד לשני מפני שהיה הד והיה מאוד כיף לשמוע את ההד הזה. לקח בערך 15 דקות להגיע לשם. הלוק אאוט היה מהממם רואים משם את האגם שראינו מלמטה ואת הנוף הירוק וגם הרים יותר גבוהים מהיכן שעמדנו עם סימנים של מים שהגיעו לשם עד לפני מיליוני שנים. אמא אמרה לי ולשירי שהם ראו מערה בדרך וכנראה שאנחנו פספסנו אותה. בדרך חזרה אמא הראתה לנו את המערה ואני הצטלמתי שם.
לפני שנסענו אכלנו ארוחת בוקר והמשכנו.
במקום הבא לא היה ממש טרק אלא רק מקום להסתכל בו, קראו לו אלרי קריק ביג הול. שם גם היה אגם. האגם היה גדול ואז לאט לאט הוא נהיה צר כי מי שני צדדיו עמדו שני הרים (תוכלו לראות תמונה אמיתית באלבומי התמונות שבצד הבלוג). התיישבנו על החול ואז הבחנו בקבוצה שנכנסה לאגם. אמא אמרה שהם בטח קופאים מקור, אשה אחת מהקבוצה אמרה לנו שהם צריכים להתקלח ושהם קופאים מקור. הלכנו לפינה אחרת כדי לראות את הנהר מזווית שונה, וגם שאמא תצלם אותנו מרחוק. אמא נשארה איפה שהיינו. אחרי שהיא צילמה אותנו האשה ואמא דיברו, והאשה אמרה שהם בטיול של 14 יום והם כבר עברו 8 ימים. אמא סיימה לדבר איתה והתקרבה אלינו אני ושירי מצאנו 3 חיפושיות משה רבנו ניסינו למצוא עוד אבל לא הצלחנו, גם ראינו חיפושית בצבע שחור צהוב שהולכת די מהר אבל ניראת כאילו היא בהילוך איטי בסרט, תולעת ענקית ומאוד מאוד מאוד מאוד מגעילה!!! כאן סיימנו והמשכנו למקום הבא.
בדרך למקום הבא ישנתי כנראה הייתי שפוכה. האדמה של הטרק הבא שייכת לאבוריג'נים. שילמנו על הטרק והתחלנו אותו הוא נמצא בתוך נחל יבש. התחלנו ללכת ואבא אמר שיש במקום אריות אני ושירי נבהלנו אבל הוא אמר שזה אריות קטנים, שירי שאלה אם הם לא יכולים לגדול אבל אבא אמר שהם אריות ננסים אני ושירי התחלנו להאמין לו כי הוא אמר שהוא ראה אחד אבל הוא ברח כל פעם ששירי אמרה לאמא שאבא ראה אחד אז אבא התפוצץ מצחוק אז הבנו שזה לא אמיתי. כשהגענו ראינו הר שהמים הפרידו לשני חלקים ואומרים שב-12 השמש בדיוק באמצע החור שנוצר. שחזרנו אכלנו ארטיק ומשם הלכנו לפארק קרוונים.
אתמול סרוליק היה צריך לעבור טיפול, לא טסט אלה טיפול שהחברה שיצרה את סרוליק מחייבת לעבור אחרי כמות קילומטרים רבים.
הגענו למקום השארנו את סרוליק בחנייה ונכנסנו. אמא ואבא מילאו טופס, אני חושבת בקשר לבעיות של סרוליק אבל אני לא בטוחה. אבא הלך עם זה שקיבל אותנו ואנחנו ישבנו במקום שממתינים בו, יותר נכון סלון פרטי מפני שהיה בו טלוויזיה, מקרר עם חלב, קומקום, עוגיות, קפה ותה וכפיות, ספה נוחה שאף אחד לא ישב עליה, ההרגשה הייתה כאילו חזרנו למגנטיק איילנד לבית שקיבלנו. אבא חזר, ראנו טלוויזיה, שירי הכינה לה תה. אחרי הרבה זמן של טלוויזיה האיש שקיבל אותנו אמר לנו שהם לא ידעו איזה שמן צריך לאוטו אבל עכשיו הם יודעים והם מחכים שהוא יגיע.
המזכירה (אני חושבת) שאלה אותנו עם אנחנו יודעים שיש סרטי ילדים, היא הוציאה את הסרטים והיה שם צ'רלי וממלכת השוקולד ועוד סרט עם פינגווינים, שכחתי איך קוראים לו וראיתי אותו מלא פעמים ועוד סרט שאני לא מכירה. בחרנו צ'רלי בממלכת השוקולד בגלל שתמיד כיף לראות אותו מחדש. הודיעו לנו שסיימו את הטיפול בדיוק במתח, שהילד האחרון לפני שוולי וונקה שאל עם מי נשארנו נתקע בטלוויזיה והעובדים קטנים שלו העבירו ערוצים.
לקחנו את סרוליק והתחלנו לנסוע לעבר אולרו. בדרך עצרנו ליד ימת מלח ואני ואבא ירדנו לראות אותה והחלטנו לעשות את הטרק שלה בחזרה.
המשכנו וכשהגענו לאולורו אבא הלך לשלם על הפארק קרוונים ואז נסענו לאייריס רוק שזה סלע אדום וענק שקדוש לאבוריג'נים, האבוריג'נים מבקשים לא לעלות עליו אבל אפשר. אבא רצה לעלות עליו אבל גם אתמול וגם היום ירד גשם אז המסלול היה סגור. חנינו את סרוליק מול הסלע וחיכינו לשקיעה, למרות שדי היה בטוח שלא ניראה את השקיעה מפני שהיו עננים. הסלע מחליף צבעים גם בשקיעה וגם בזריחה אבל אם השמש לא מאירה אז אין צבעים. הסלע בגשם הופך ללבן ובזריחה ובשקיעה לכתום בוהק שזה יותר יפה, ברור!!! את השקיעה לא ראינו אבל צילמנו את הסלע חזרנו לפארק קרוונים והלכנו לישן.
מתגעגעת
רז
*************************************************************************
היינו באולורו באייריס רוק כמו שרז סיפרה. בבוקר נסענו שוב לאייריס רוק וראינו את הזריחה שממש לא הייתה משהו.. כל העננים הסתירו את השמש ולא ראינו איך הסלע נהיה אדום כמו בתמונה המהממת שראינו.
התחלנו בטיולים, הטיול הראשון היה ממש יפה. הוא היה 2 ק"מ וקראו לו מאלה. בגלל שירד גשם היה בסופו של הטיול מפל יפה ובריכת מים. הטיול השני היה 1 ק"מ וקראו לו אממ.. לא זוכרת. ובסופו הי גם מפל מהמם. (אם אתם רוצים לראות אז יש תמונות.) הטיול השלישי היה גם יפה אבל לא היה משהו. הוא היה 3 ק"מ והיה בהרי קוטה ג'וטה וקראו לטרק ערוץ וואלפה. הטרק היה עם מלא סלעים ובריכות שצריך לדלג מעליהן. הסלעים היו ממש מחליקים כי ירד גשם אני החלקתי כמה פעמים ופעם אחת נפלתי עם המעיל לתוך שלולית.
אחרי הטיולים המשכנו לנסוע אל עבר קובר פידי, אבל אי אפשר לנסוע בחושך באאוטבק אז הגענו למרלה שזה חניון הקרוונים הראשון שלנו במדינת דרום אוסטרליה.
בבוקר נסענו לקובר פדי, העירו אותי ואת רז כשהגענו, והלכנו למכרה אופל. הסתובבנו במכרה ראינו איך הם שואבים את החול למעלה. (שכחתי לספר, בגלל שבקיץ בקובר פדי 50 מעלות אז יש שם בתים ועוד כל מיני דברים שהם מתחת לאדמה) כשסיימנו הלכנו לחפש אופל ואני מצאתי חתיכת אופל גדולה אבל אמא חשבה שזה פלסטיק אז היא פוררה את זה אבל מצאתי עוד חתיכה קטנה.
אחרי שסיימנו עם האופל הלכנו לבית שנמצא מתחת לאדמה ויש שם גם בריכה מתחת לאדמה. את הבית חפרה מזמן איזה אישה עם הידיים ואז הצטרפו אליה עוד שתי נשים שעזרו לה להשלים את החדרים האחרים של הבית.
המשכנו לישון אני ורז כשאבא נוהג ואמא לידו. הגענו אחרי הרבה זמן לפורט אוגוסטה. ואני ואבא מצאנו חדר משחקים עם מלא מכונות אבא נתן לכל אחת דולר והלכנו אליו אני ורז.
מתגעגעת ואוהבת מאוד מאוד מאוד
שירי

מקתרין דרך טננט קריק עד אליס ספרינגס

יצאנו בבוקר לכיוון דרום, עצרנו במערות לטיול של שעה, והמשכנו בנסיעה, לאחר מספר דקות התפוצץ הגלגל האחורי וכך מצאנו את עצמנו באאוטבק בכביש ללא קליטה של טלפון עם מוטורהום מפונצ'ר. אז פה המקום להזכיר שהאוסטרלים הם עם נחמד מאוד, פשוט לא הבנו עד כמה הם נחמדים, לא הצלחנו להוציא את הגלגל הרזרבי, ולא הייתה ברירה עצרנו מכוניות שעברו, עצר בחור שבמשך הרבה זמן הוא ורונן ניסו לשחרר את הגלגל הרזרבי ללא הצלחה, לבחור היה טלפון לוויני, אז אחרי שהוא כולו נהיה שחור ומלוכלך ובשום פנים ואופן לא הסכים לשתות מים קרים ולא לשטוף ידיים, הוא קרא לעזרה ואמר שיעבור אחר כך לראות שבאמת פינו אותנו. בקיצור אין ספק האוסטרלים פשוט מדהימים.
הגענו לקתרין בפעם השלישית, (בפעם הראשונה שהגענו לקתרין היינו בדרך צפונה לכיוון קאקאדו, כשחזרנו מקאקאדו שוב עצרנו בקתרין למנוחה והצטיידות לנסיעה דרומה וזו הייתה הפעם השנייה). הודיעו לנו שהגלגל יהיה מוכן רק למחרת ושוב חזרנו לפארק הקראוונים שיש לציין בין הטובים של הביג 4, ואז קיבלנו SMS שהמשפחה שפגשנו שבוע קודם גם כן נמצאת בפארק, מה ששימח מאוד את הבנות...
למחרת יצאנו שוב לדרך אבל הפעם עם גלגלים חדשים (החליטו לעשות לנו אוברול גלגלים בפנצ'ריה), הגענו לטננט קריק אחר הצהריים, נשארנו לישון שם ובבוקר יצאנו לכיוון אליס ספרינגס.
עברנו דרך גולות השטן, שאני לפחות לא הבנתי למה מתלהבים מסלעים, אבל כאשר מגיעים למקום אין ספק זוהי תופעה מדהימה, פשוט מקום יפיפה שהטבע יצר (או השטן).
הגענו לאליס ספרינגס בצהריים ולפי כמות המכוניות במרכז העיר הבנו שיש אירוע, כמובן היינו בטוחים שהגיע הרודיאו גם לפה, החלטנו לבדוק ואז גילנו שהגענו לאירוע השנתי המפורסם ביותר שלהם, לא תאמינו מרוץ של סירות ללא תחתית בערוץ נחל יבש, כלומר לסירה אין תחתית בפנים יש אנשים והם רצים וכך מתבצעת התחרות, משהו מאוד מצחיק.
יאללה ביי
ספי
******************************
אתמול בבוקר יצאנו מקתרין לכיוון טננט קריק שנמצאת כ-700 קילומטר דרומית לקתרין, עצרנו בדרך בפארק לאומי כדי לטייל במערות קוטה קוטה שזה הרבה כוכבים באבוריג'נית, הסיבה שקוראים למערות כך בגלל שהאבוריג'נים הקדמונים נכנסו למערות וחלק מהנטיפים נצנצו וזה הזכיר להם את נצנוץ הכוכבים . בהתחלה המדריך הסביר לנו קצת על המערות ושכדאי לצלם בלי פלש מפני שאם נצלם החיות יברחו במערה, היו נטיפים שנטפו מים וגם נטיפים שזהרו ודמו לקריסטלים (קוראים להם קוטה קוטה). הנטיפים היו בצורות ובשמות שונים היה נטיף שקראו לו מדוזות כי הוא היה מאוד דומה ללהקה של מדוזות רז חשבה שזה דומה יותר לעוגת שוקולד מפני שהיה נראה כאילו שוקולד נוזל מימינה. המערות היו מדהימות ומשם יצאנו לכיוון דרום.
מתגעגעת
רז
******************************
שלשום התחלנו לנסוע לעבר טננט קריק ואחרי שעה פתאום התפוצץ הגלגל האחורי שלנו, אם זה היה הקדמי היינו מתהפכים וזה היה בטח ממש מסוכן. בהתחלה אבא הוציא את הגלגל אתם יכולים לראות את התמונה שצילמתי בתמונת השבוע. אחרי זה הוא לא הצליח להוציא את הגלגל הרזרבי בגלל שסגרו את הברגים ואז חיזקו ממש חזק עם מכונה. עצרנו איזה מישהי ומהר מאוד היא הלכה כי היא לא יכלה לעזור ולא רצתה להתלכלך יותר מדיי, ואחרי זה עצרנו עוד משהו שעזר שעות, אבא והוא מזיעים כי היה חם בערך כמו בארץ והם כבר שחורים מהלכלוך. היה לו טלפון לווייני אז התקשרנו למקצוען שיבוא אבל לקח לו שעתיים, הצענו לאיש שעזר לנו לשטוף ידיים או לשתות והוא לא רצה כלום, הוא אמר לפני שהוא הלך שהוא יבוא לבדוק אחרי זה אם אנחנו שם ואם הכל בסדר. ממש נחמד בקיצור. אחרי שהמקצוען בא אז הוא החליף את הגלגל ואמר שאנחנו חייבים לחזור לקתרין בגלל שאנחנו לא יכולים להסתובב בלי גלגל רזרבי אז חזרנו. בבוקר נסענו למוסך ותיקנו הכל וזהו. נסענו שוב לכיוון טננט קריק וישנו שם.
בבוקר נסענו לאליס ספרינגסס בדרך עצרנו במקום שיש בו מלא סלעים עגולים וקוראים להם גולות השטן בגלל שאומרים שהשטן משחק איתן גולות. מדענים חושבים שזה לבה שהתגלגלה שם ונהפכה לסלעים. האבוריג'נים חושבים שזה ביצים של נחש הקשת בענן שזו אלה שאם מפריעים לה לישון אז היא עושה לך בלגן. הצטלמנו עם הסלעים ואם אתם רוצים לראות את התמונות תיכנסו לאלבום של הדרך לאליס ספרינגסס.
נסענו משם למקום שבו יש תחנת טלגרף שפעם היו ככה מעבירים מסרים ונכנסנו וזה נראה כאילו עוד מעט תיסגר הדלת ויהיה שם רוח רפאים.
משם נסענו לחוות מנגו, מגדלים שם 1700 עצי מנגו, אכלנו גלידת מנגו ואמא ואבא טעמו כל מיני סוגי יינות מנגו.
הגענו לאליס ספרינגסס בשעה טובה והלכנו לקרנבל סירות. הקרנבל הוא איפה שיש נהר אבל בגלל שאנחנו בעונה היבשה אין נהר, אז הם ממשיכים במסורת תחרות סירות. הם לוקחים סירות נכנסים לתוכן מחזיקים אותן ורצים. אחרי הקרנבל הלכנו להסתובב בעיר עשינו קניה בסופר וקנינו פיצה והלכנו לפארק קרוונים ועכשיו אני כותבת לבלוג.
נשיקות וחיבוקים
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי

קאקאדו

אכן הגענו סופסופ לקאקאדו...
הפארק קצת איכזב בגלל כמה סיבות: הגענו אליו אחרי פארק ליצ'פילד שהיה מהמם (יש בו הרבה מים מפלים ובריכות), הסיבה השניה כי היינו בלי רכב 4X4 מה שגרם לנו לוותר על כמה מקומות בפארק שכנראה מאוד יפים אבל לנו לא הייתה גישה אליהם (השכרת רכב 4X4 כרוכה בעלות מאוד גבוהה אז ויתרנו), דבר נוסף כל כך הרבה פרסומים יש על הפארק שרמת הצפייה הייתה מאוד גבוהה, תוסיפו על זה את החום הכבד ששרר שם פלוס יתושים וזבובים מעצבנים בטירוף והנה קיבלתם את הסיבות לאכזבתנו.
אבל מה שהציל את הכול היה השייט של ה-yellow water, שייט מדהים! לקחנו את השייט הראשון בבוקר ב6 ורבע למשך שעתיים, (אני בטעות כיוונתי את השעון לחמש בבוקר במקום לחמש וחצי, התעוררנו כולנו מוקדם קצת בטעות) השייט היה נהדר ראינו עשרות סוגי ציפורים שמתעוררות בבוקר, סוסי פרא, בפאלו (מרחוק) ברווזים וכמובן תנינים... אז אם מישהו מתכנן ללכת לקאקדו לא לוותר על השייט!
היום אנחנו מתחילים לרדת למטה, כלומר לחצות את היבשת ומשם לסידני כדי להגיע ב-7 בספטמבר לאסוף את סבתא רחל. מה שאומר נסיעה ארוכה מאוד של אלפי קילומטרים עם הרבה מקומות ללא תקשורת של אינטרנט או טלפון.
להתראות
ספי
********************************************************************************


הגענו לקאקדו לפני שלושה ימים. הלכנו לאינפורמיישן סנטר (מרכז מידע) וממש השקיעו שם, הלכנו בתוך חדרים שיש שם דברים כמו שיש בקאקדו והיו שם גם עטלפים לא אמיתיים אבל הם צייצו כמו עטלפים אמיתיים. אחרי זה הלכנו לאכול גלידה אני אכלתי מגנום לבן, רז אכלה מגנום כרמל ואמא ואבא אכלו משתינו.
התחלנו בטיול שרואים שם ציורים שהאבוריג'נים ציירו לפני אלפי שנים וגם לפני מאות שנים. היו שם מלא זבובים ויתושים וזה היה כזה מעצבן והיה חם והטמפרטורה הייתה 41 מעלות! אחרי זה הלכנו לעוד שני טרקים. ולמחרת בבוקר עשינו גם כמה טרקים והלכנו לבריכה.
היום התעוררנו בחמש בבוקר בגלל שנסענו בסירה לראות את הזריחה וזה ממש יפה ואחרי זה הייתה ארוחת בוקר. היו מלא ציפורים, ברווזים, תנינים, סוסי פרא ועוד כל מני ערבובים של חיות. בארוחה היו מלא דברים וחלקם מתאימים לארוחת צהריים כמו, שעועית נקניקיות ועוד כל מיני דברים. אחרי ארוחת הבוקר ישר נסענו חזרה לקתרין בשביל להתחיל לרדת למטה לקחת את סבתא מסידני. לקראת סוף הנסיעה הגענו למפל עם בריכה ענקית ואני, רז ואבא שחינו לקצה השני וחזרנו ממנו. זה היה ממש מעייף ובאמצע החזרה אני ורז פחדנו שיש שם תנינים כי יש שלט אזהרה ובכל חור באוסטרליה שיש שם מים, יש תנינים. אבא הסביר לנו שרק בעונה הרטובה יש כאן תנינים ואנחנו בעונה היבשה, והאורך של הבריכה הענקית הזאת קטנה בשביל תנינים.
המשכנו לנסוע לקתרין. כשהגענו אני ורז הלכנו ישר לבריכה ואני ורז הכרנו איזו ילדה צרפתייה שהיא בערך בגיל שלנו ואחותה שהיא גדולה מאיתנו ואחותה הקטנה שקטנה מאיתנו. היה קצת בעיה לדבר ביחד בגלל ששלושתנו לא יודעות טוב כל כך אנגלית.
בסך הכל היו ימים טובים וגם לא טובים בגלל היתושים והזבובים הרבים.
אוהבת ומתגעגעת
שירי
*****************************************************************************
לפני שלושה ימים הגענו לקאקאדו.עשינו בקאקאדו הרבה טרקים.
הראשון שעשינו היה באוביר הוא היה טרק של שני ק"מ או ק"מ וחצי הלכנו לאורך שביל ראינו מלא ציפורי קאקאדו וקנגרו אחד. בדרך עברנו "בגלריות אומנות" (מערות וסלעים שעליהם ציורים) וגם עברנו דרך מקומות מחבוא ובתים של האבוריג'נים של פעם. הציורים על המערות לא היו משהו אפילו אני מציירת יותר יפה מהאנשים שהם ציירו. ציירו גם את הציור שיש עליו אגדה שהאישה הכי חזקה שהאבוריג'נים האמינו בה שהיא יכולה לעשות עופות וברקים ועוד כל מני שטויות שלהם, הרוח שלה ציירה אתת הציור שקוראים לו נחש הקשת בענן.
הטרק הבא היה גם באוביר בטרק לא היה משהו מיוחד חוץ מעטלפים שהיו על העצים, ליד הטרק זרם נהר, יותר נכון עמדה ביצה שבעונה הרטובה (חורף) יש תנינים. המשכנו לטרק הבא בו היה ממש חם ולח וגם מלא זבובים ויתושים עברנו דרך סלעים שלא ממש הסתכלתי עליהם, בסיום הטרק הבנו שמשהו לא בסדר הוא היה אמור להיות שעתיים ואנחנו סיימנו אותו בחצי שעה הבנו שקיצרנו את הטרק בלי לשים לב אני אבא ושיר מאוד שמחנו אמא התאכזבה.
נסענו לפארק קראוונים היינו בבריכה גדולה עם מפל וסיימנו את היום, גם אתמול עשינו טרקים אבל פחות, הם היו בעליות נוראיות ושוב ראינו ציורי סלע.
חזרנו לפארק, אבא יצא לטרק נוסף לבד ואני אמא ושירי הלכנו לבריכה, קצת לפני הערב נסענו לראות את השקיעה, פגשנו זוג ישראלים שבא לירח דבש, טיילנו על הגשר שהיה על המים וחזרנו לפארק.
בערב הלכנו לישון מוקדם כי אנחנו צריכים לקום מוקדם מאוד בבוקר לשיט של ה-yellow water. התעוררנו בחמש בבוקר התארגנו וחיכינו בתחנה שיבואו לאסוף אותנו, היה חושך כאילו אמצע הלילה. הגענו ראשונים אחרינו באו עוד כמה אנשים וכולנו נסענו לשיט של ה-yellow water. עלינו על הספינה וראינו נוף יפה מאוד וגם חיות ממש מדהימות ויפות, תנינים, ברווזים מכל מני סוגים, דינגו, באפלו ג'בירו (ציפור ענקית) ציפורים קטנות וצבעוניות פרחים וזריחה מהממת.
חזרנו לפארק אכלנו ארוחת בוקר שהגיעה עם השייט נסענו לבריכה טבעית, הלכנו לקניות וחזרנו לביג פור. ועכשיו אני כותבת לכם.
כמה דברים לקוראים:
לאירית ולקוג'י- יש כאן הרבה יפנים!!!
לעדי- את כבר כותבת מקצועי .(ורוד ורוד ורוד)
לעמית –תתחילי לכתוב, מה פרשת?
לסבתא- עשינו לוח שנה מתי את באה ואנחנו מסמנים כל יום X ב-7 את כאן
למיה דהאן אם תראי את חנה תגידי לה שפגשנו צרפתים מפאריז.
לילה טוב או בוקר טוב
מתגעגעת
רז

דארווין ואדלייד ריבר

הגענו שלשום בערב לדארווין, חנינו בפארק קרוואנים של הביג 4 שנראה כמו מפעל גדול לקרוואנים... קפצנו בערב לעיר ומצאנו חנות גלידה, שירי התאכזבה, כי איזו מין חנות גלידה בלי גלידה בטעם וניל??
למחרת קמנו מאוחר יחסית, פתחנו את היום בהאכלת דגים חמודים שנגסו לנו את הרגליים וזה היה ממש מדגדג. האתר פתוח רק בגאות בגלל שהדגים לא באים בשפל. פזורים שם מגשים עם לחם וניתן לקחת פרוסות ולהאכיל את הדגים, אנחנו עמדנו בתוך המים והאכלנו את הדגים, הם הסתובבו בין הרגליים שלנו, ניסינו להביא את כל הדגים אלינו כי הם מחליקים את הסנפירים שלהם על הרגליים שלנו וזה ממש נעים.
משם הלכנו לשוק והיה שם הרבה אוכל תאילנדי, הרגשנו כאילו הגענו לתאילנד. אמא עשתה מסאז' בגב ואבא קנה שרשרת. קנינו אננסים אבל הם לא היו ממש מתוקים, (כל המשפחה אהבה אותם, כולל שירי).
נסענו לבריכת גלים שנמצאת על המזח של דרווין. בבריכת הגלים יש כל עשר דקות 20 דקות של גלים. אפשר לקחת שם אבובים ובוגים. נשארנו שם עד שש בערב בגלל שהיה ממש כיף אפילו רז ואני בנינו רפסודה מבוגים אבל הרפסודה לא החזיקה בגלים, הרצפה הייתה מחוספסת וקיבלנו הרבה שריטות, חתכים ושפשופים קטנים.
סיימנו את היום בפסטיבל דארווין ,שוב בלי תכנון מוקדם הגענו לפסטיבל שמתקיים כל שנה באוגוסט, יש בו הרבה מופעים, אמנות, וכמובן אוכל... הסתובבנו על הדשא צפינו בהופעה של זמרים מקונגו (שהייתה די צורמנית ומרעישה) אכלנו פיצה, לחם הודי ועוד כמה קשקושים וחזרנו לישון בפארק קראוונים.
היום קמנו מוקדם לכיוון פארק קאקאדו, בדרך עצרנו באדלייד ריבר ועשינו שייט בנהר מלא תנינים. התחלנו לשוט, אנחנו היינו בחלק העליון של הספינה, המדריך זרק חכה עם חתיכה ענקית של בשר, המדריך אמר שהוא מחכה שתנינים יגיעו לכיוון הספינה. הגיע תנין יחסית בינוני (קטן משלושה וחצי מטר) המדריך התגרה בתנין עם הבשר, כדי שהתנין יקפוץ למעלה, התנין קפץ אבל לא הצליח לאכול את הבשר, בסוף המדריך ויתר לו והתנין אכל את הבשר. בעצם המדריך עשה כך עם כל התנינים שפגשנו בדרך... אחר כך המדריך לקח קופסא עם חתיכות בשר קטנות וזרק באוויר לעופות טורפים שתפסו באוויר את חתיכות הבשר, זה היה מחזה מרהיב.
המשכנו בנסיעה לקאקאדו, חנינו בג'יבארו, וזהו ממחר מתחילים לטייל בפארק קאקאדו.
מתגעגעים מאוד
שירי, רז, ספי (וגם רונן)

מטרנקה, קתרין ופארק ליצ'פילד

יצאנו מוקדם מהת'רי וייז (צומת שלושת הדרכים) לכיוון צפון, נסיעה של למעלה מ-500 ק"מ, בדרך עצרנו בדיילי ווטרס בפאב שקירותיו מכוסים בכל דבר אפשרי, כסף, תחתונים, חזיות חולצות ועוד. ביציאה מהרכב הרגשנו את החום הכבד, ותוך כמה דקות לרז ירד דם מהאף וכשזה הפסיק היא התעלפה, לי ירדו 10 שנים מהחיים אבל היא חזרה לעצמה, לפחות כך חשבנו.
המשכנו צפונה למטרנקה מקום עם מעיינות חמים, נשארנו לישון שם. בפארק הסתובבו קנגרואים וטווסים ואפילו זכינו לפריסת כנף של אחד הטווסים, שאין מה לעשות תמיד טווס עם זנב פרוס מעורר שאגות של התלהבות. למחרת רונן ורז קמו ב-6 בבוקר ויצאו לשחייה במעיינות החמים יחד עם כל מועדון גיל הזהב שהיה בפארק.
יצאנו ממטרנקה והגענו בשעות הבוקר לקתרין עיר גדולה יחסית לכל העיירות הקטנות שראינו בדרך. נסענו למעיינות החמים הבנות ורונן נכנסו לטבילה במעיינות, שדרך אגב היו מאוד דומים למעיינות במטרנקה.
מצאנו פארק קרוונים יפיפה עם מדשאות רחבות ובריכה גדולה, הבנות שמחו אבל אז הבנו שרז לא ממש מרגישה טוב, כאבי ראש וסחרחורות. חיפשנו למחרת רופא אבל לא היו תורים פנויים, אז הוחלט שרז נשארת לנוח, לוקחת אדוויל ושותה הרבה. בשבילי יום כזה שנשארים במקום אחד ישר מאפשר כביסה של כל המצעים והבגדים, לעשות סדר בתאים (כי בנסיעה הכל מתבאלגן ואז שפותחים את התא הכל נופל לך על הראש... ) אז בקיצור רז נחה, רונן קנה חכה והלך לדוג (רמז: לא אכלנו דגים בערב) אני סידרתי את ה"בית" ושירי הייתה בעיקר בבריכה.
בפארק פגשנו סופסופ משפחה ישראלית נחמדה עם שלוש בנות (יותר טוב מזה לא יכולנו לבקש), בערב אכלנו איתם ארוחת ערב משותפת, דרך אגב הטיול שלהם זה כבר הסיבוב השני, לפני שלוש שנים הם עשו את הטיול שאנחנו עושים עכשיו, הם התאהבו באוסטרליה וחזרו לטייל בחלקים שעדיין לא היו בהם. אין מה להגיד חוץ מכל הכבוד!!
למחרת הלכנו לבית ספר שמלמד מרחוק את כל הילדים שגרים בטיזינאבי בטריטוריה הצפונית וגם קצת מחוצה לה, בעצם כל התקשורת מתבססת על לווינים, התלמידים משתתפים בשיעורים מרחוק, הדבר שבית הספר הכי מתגאה בו שאין בעיות הפרעה או התנהגות (ואז כמובן רונן אומר למי לעזאזל הם יפריעו, לפרות?), הרבה הסברים באנגלית ככה שהיה לשירי ורז די משעמם שם.
אתמול יצאנו מקתרין לכיוון פארק ליצ'פילד, נשארנו לישון בפארק. היום התחלנו לטייל בפארק המדהים הזה. ראינו תלי טרמיטים, כמה מפלים יפים, וגם קצת טרקים קצרים ויפים (נעמה את היית גאה בי נהיינו ממש מוצ'ילרים), בדרך ראינו סופסופ וואלבי סלעים.
היום המשכנו לטייל בליצ'פילד, עשינו טרק של שעתיים על נחל מדהים (Walker Creek) שנראה כמו קריסטל, הבנות כמובן טבלו בבריכת המים. משם המשכנו צפונה לברי ספרינג עוד מקום נחמד עם מעיינות חמים יותר נכון פושרים, אינטרנט אין בפארק ליצ'פילד וגם לא קליטה של טלפונים ככה שהיינו קצת מנותקים, היום הגענו לדארווין העיר הכי צפונית במדינה זו (נסענו כבר 3,000 ק"מ), גם פה בלי תכנון מוקדם הגענו לפסטיבל השנתי, אז זהו להפעם.
מתגעגעת
ספי
*******************************************************************************
אתמול גם נסענו הרבה אבל פחות מכל שאר הימים שנסענו הרבה, הגענו לעיירה אפילו לא עיירה משהו קטן יותר, ראינו בעיירה בית עם מלא קישוטים עליו וגם מסוק עליו. נכנסנו לבר שהוא הכי עתיק באוסטרליה, תלויים עליו מלא דברים וקישוטם, הסתכלנו על הארטיקים ואמא אמרה שהיא מרשה לנו אחד כי מאוד חם, תוך כדי התחלתי להרגיש שנוזל לי משהו מהאף הסתכלתי וזה היה דם אני ואבא חזרנו לשרוליק כדי לשטוף את הדם, אמרתי לאבא שאני לא יכולה להיכנס לשרוליק כי אני מלאה בדם, במקום שעמדתי נזל מלא דם ואמרתי לאבא שניראה כאילו מישהו מת כאן. אחרי שניגבתי את כל הדם בערך, נכנסתי לשרוליק ושטפתי את הפנים שלי התיישבתי על הספה, ואבא שאל אם הכל בסדר? אמרתי לו שלא, ושחם לי, יצאתי החוצה וראיתי הכול מטושטש חשבתי שזה בגלל השמש אז עברתי לצל, לסככה שמעל לבר גם שם ראיתי מטושטש, רצתי אל אבא שהיה קצת מאחורי ואמרתי לו שאני רואה מטושטש, ואז התעלפתי. זה מה שסיפרו לי קמתי אחרי כמה שניות שאני שוכבת על האבנים שאלתי את אבא איפה אני והוא אמר שאני פה איתו, שמעתי את אמא מאחורי וראיתי שהיא עם כוס מים ביד, התחלתי לבכות כי מאוד נלחצתי, הרגשתי כמו שמראים תמיד בטלוויזיה שמראים מישהו מתאושש. אבא ואמא אמרו לי לקום שכדי שאני יעבור למקום נוח אבל לא קמתי והמשכתי לבכות בסופו של דבר קמתי והתיישבתי על כיסא מחוץ לבר. אמא שאלה אם אני רוצה את הארטיק, אמרתי לא.
כל האנשים הסתכלו עלי ואמא ואבא שאלו אותי כל הזמן כדי לוודא שאני בסדר, אמא ואבא גם אמרו שאני צריכה לשתות הרבה שתיתי כמעט את כל הכוס ואז ביקשתי את הארטיק שלי הוא בהתחלה היה טעים ואז קצת פחות.
חזרנו לשרוליק כדי לנסוע לפארק קרוונים שיש שם מעיינות חמים בדרך ראינו מלא, עשרות אפילו ניראה לי מאות קנגרואים מתים שדרסו אותם, אבא אמר שבלילה הם קופצים לכביש ולא רואים אותם. הגענו ועשינו הרבה דברים, ראינו טווסים וגם האכלנו אותם, התקרבנו בשקט לקנגורואים בתקווה שהם לא יברחו אבל הם ברחו, האכלנו קנגרו ידידותי אחד, האכלנו עורבים וציפור יפה בצבעים כחול צהוב ולבן ונכנסנו למעיינות החמים עם מים צלולים והרבה תיירים וכך סיימנו את היום עייפים אבל מרוצים (תלוי על איזה חלק אתם מסתכלים ביום).
שילשום אני כל כך שמחתי בואו ואני אספר לכם את ההתחלה של היום ואז למה שמחתי:
רצינו ללכת לבית הספר המשודר אבל לא יצא לנו מפני שאני ממש לא הרגשתי טוב כנראה התייבשתי חיפשנו כמעט בכל מקום רופא, אבל לא מצאנו. בדרך חזרה (כי לא מצאנו רופא), אבא הלך לקנות חכה לדייג כי הוא רצה לנסות לדוג. הגענו לפארק קרוונים נחנו קצת ובערב אבא ואמא הלכו לטייל קצת בפארק ואני ושירי נשארנו לעבוד על הפרויקט שלנו. שהם חזרו הם הודיעו לנו שהם פגשו משפחה ישראלית, בדרך חזרה מהטיול אמא שמעה ילדה שמדברת עברית עם אבא שלה, והיא שאלה אותם אם הם מדברים עברית והם סיפרו על הטיול שלהם.
היום הלכנו למיליון מפלים וגם הלכנו לראות טרמיטים, ראינו את הגבעות שהם בונים וגם הצטלמנו עם אחד יותר גבוהה משני מטרים, עשינו הליכה וראינו ברכה גדולה שזורמים אליה שני מפלים גם ראינו וולאבי שזה ניראה שילוב של קנגרו ושל שפן סלעים, זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים וולאבי.
המשכנו למפל שבדרך אליו יש ביצה, המפל שראינו היה צר אבל מאוד יפה אחרי שראינו את שני המפלים האלה ראינו מפל עם ברכה שרק בעונה הרטובה יש בה תנינים אבל אנחנו בעונה היבשה אז אין סכנה. נכנסנו למים, הם היו קפואים אבל שנכנסים אז בכלל לא קר אולי רק קצת אני ושירי שחינו, היה ממש כיף כשיצאנו התיישבנו על ספסל ואני ושירי פרסנו את המגבות שלנו על הדשא ואכלנו אגסים ושירי גם אכלה בננה. מצאנו טרק שרצינו לעשות, חזרנו לסרוליק ובדרך קנינו ארטיק שירי בטעם בננה ואני ארטיק בכל מיני טעימים חלק טעימים וחלק לא ממש.
החלפנו לנעלי ספורט והתחלנו את הטרק, ראינו מלא עטלפים ומפל מיני, ירדנו ועלינו מלא מדרגות, הטרק הוא סיבובי והוא מגיע לאותו מקום, לבריכה הטיבעית, שחינו עוד קצת בבריכה ושנכנסנו פגשנו זוג ישראלים ואת אמא של אחד מהם וגם ניראה לי את האחות של האישה, אני ואבא שחינו לבריכה קטנה בין הסלעים. חזרנו לשרוליק ונסענו לפארק קרוונים. שיחקנו בכדור ועכשיו אני כותבת כאן אז לילה טוב או בוקר טוב או צהריים טובים או אחר הצהריים טובים.
מתגעגעת ואוהבת
רז

האאוטבק, הרודיאו והטריטוריה הצפונית

יצאנו לכיוון מרכז אוסטרליה, מה שנקרא האאוטבק, היו הרבה חששות מהנסיעה הארוכה, הצטיידנו במים, דלק ואוכל ויצאנו לדרך... נסענו מאות קילומטרים, בדרך ראינו הרבה גוויות של קנגרואים שנדרסו בלילה, בנתיים אנחנו רואים בעיקר קנגרואים מתים יותר מקנגורואים חיים.
הגענו למאונט אייזה שזו אחת הערים הגדולות באאוטבק באופן מפתיע נחתנו ישר לפסטיבל הרודיאו השנתי שלהם, ככה שבילינו יום שלם בחגיגות הרודיאו יחד עם האוסטרלים. הבנות קנו כובעים מתאימים לאירוע, וצפינו בתחרויות מוזרות עם סוסים ושוורים ובטח תלתן את היית ממש מאושרת שם לראות כל כך הרבה סוסים...
באמצע היום קפצנו לאגם מדהים בשם מונדורה, שם ראינו הרבה טווסים, ציפורים ותרנגולים... הוצאנו את הלחם הישן והבנו האכילו אותן וכמו שתיארת את המריבות של השחפים מילן, גם פה היו קטטות לא קטנות.
היום המשכנו בנסיעה ועברנו מקווינסלנד לטריטוריה הצפונית, רונן נוהג רוב הדרך, לי הספיקה נסיעה קצרה אחת על סרוליק, רונן היה כל כך לחוץ מהנהיגה שלי שהוא מעדיף לנהוג, כך שאני אחראית על הרדיו והניווט (כאילו שיש מה לנווט בכביש ישר באורך 800 קילומטר).
לכל החוזרים מהולנד (ויש הרבה כאלה) התגעגענו מאוד לתגובות שלכם, בטוחים שעשיתם כיף חיים..
נשיקות
ספי
**************************************************************************
היי לכל מי שקורא בבלוג
שלשום נסענו שבע וחצי שעות! זה היה כל כך מעצבן! העברנו את הזמן בשירים, ספרים ולישון (אני ורז ישנו למעלה במיטה שלנו) כשהגענו לפארק קרוונים המשכנו, אני ורז, את הפרויקט שלנו והחלטנו שנהפוך אותו לתלת מימד, אבל רק חלק מהדברים. אנחנו מציירות מלא חיות, גוזרות אותן ומדביקות אותן על רקע מסוים. מה שנעשה בתלת ממימד זה: מכרה קריסטלים, מכרה יהלומים, ומכרה זהב. נראה לכולם את הפרויקט שנגיע לארץ (אם לא יקרה לזה כלום) שנגמור נעלה תמונות בבלוג.
טוב שכחתי, לפני שהגענו לפארק קרוונים הלכנו לעיר הסתובבנו והסתובבנו ומצאנו מוזיאון כזה למה שהיה שם פעם (פעם חיפשו שם זהב כי היה שם זהב..) היה ממש משעמם בעיקר בגלל שאני ורז בקושי מבינות שם משהו... לפני שהלכנו קנינו כל אחת בקבוק עם מלא פרורים של זהב.
בערב דיברתי עם חברות בפייסבוק, ואז (זה היה דיי מוזר) בא איש ודפק על הדלת והתחיל לדבר איתנו. יש לו כלבה ממש חמודה וקראים לה מטילדה והיא מאולפת והכינוי שלה הוא טילי. לאיש קוראים זיגפריד אבל הוא אמר שאפשר לקרוא לו זיגי. הוא דיי זקן. הוא יכול להיות סבא. אני חושבת שהוא כן. אחרי זה הוא הלך וחזר בלי הכלבה שלו והוא הראה לנו תמונות והשאיר לנו את הכתובת שלו ואמר כשתגיעו לישראל תכתבו לי, הוא מאוד נחמד. כשאומרים לכלבה לשבת היא יושבת (הכול באנגלית),לרוץ-רצה. ללכת לקום ולהגיד שלום-היא קופצת עליך ומלקקת אותך בפנים או בידיים.
בקשה קטנה: בפרויקט שלנו אנחנו עושות מלא חיות ואם אתם חושבים על חיות תכתבו אותן ואנחנו ננסה לצייר.
מתגעגעת ואוהבת
שירי
************************************************************************

היי כולם ,
אתמול הלכנו לרודאו אתם בטח לא יודעים מה זה רודאו אז תמשיכו לקרוא ואני אספר לכם, זה סוג של ספורט דיי דבילי מפני שאפשר להיפצע ואפילו להיהרג מזה, רוכבים על שוורים או על סוסים לא מאולפים ביד אחת ועד שהשוורים והסוסים לא מפילים אותך הם לא נרגעים או שהם ממשיכים להשתולל אבל פחות.(דרך אגב היה מתקן כזה בגן שמואל של שור מסתובב).
יצאנו מהחניון שהיינו בו וחנינו בחניה של הרודאו בבוקר . ברודאו לא רואים רק את הספורט אלא גם דוכנים ומתקנים כמו בלונה פארק זה כמו יום עצמאות משוכלל ברמות.
אבא הלך לראות מה קורה ברודאו ואנחנו נשארנו בבית להתארגן עם אמא. כשאבא חזר הוא הביא איתו תיק שהוא אמר שכל אחד מקבל בכניסה בתיק היו מלא חוברות עם הסברים על הרודאו ומדבקה שכתוב בה I love rodeo אכלנו ארוחת בוקר ונכנסנו לחגיגות הרודאו. הרודאו היה רק בתחילת הכנתו אבל היו הופעות על סוסים וקצת רודאו. חזרנו לסרוליק כי היה משעמם מפני שמתחיל כל הבלאגן בשעות אחר הצהריים ועד הלילה. הרודאו נמשך שלושה ימים .
אז נסענו לאגם ואני ושירי היינו מרוגזות אז לא היה לנו חשק לכלום ולכן עשינו פרצוף ואבא שלח אותנו לאוטו. אבל לפני כן הצטלמנו על רקע האאוטבק שזה המדבר שלהם כמו הנגב שלנו. כשאמא ואבא חזרו לאוטו שאלו אותנו אם אנחנו רוצות לשחק כדורסל אז אמרתי שכן ושירי לא ענתה. חנינו ליד מגרש הכדורסל היה שם דשא והרבה טווסים משוחררים לא זכינו לפריסת כנף של הטווס אבל להמון תשומת לב ולהמון קקי של טווסים לא עלינו כמובן אבל לידנו ממש. אני ושירי הלכנו מדי פעם כדי להביא לחם להאכיל אותנו כשהלכנו הם הלכו אחרינו וגם כשרצנו הם רצו אחרינו.
נחנו קצת ואז הלכנו לשחק כדורסל שירי אבא ואני, אמא חזרה לסרוליק. אחרי שסיימנו לשחק אבא החליט שנעשה פיקניק ואז ראיתי קקי של ציפור על השולחן ואמרתי לאבא "איכס זה מגעיל" הוא אמר מה את רוצה? והוא נגע בקקי כי חשב שזה קקי יבש ואז נמרח עליו קקי והוא אמר איכס!!! אני ושירי התפוצצנו מצחוק, הלכנו להגיד לאמא על התוכניות של הפיקניק הכנו אוכל ונתנו לטווסים את השאריות.
חזרנו לרודאו עליתי למתקן שעושה סחרחורת נוראית, ספינה של פיראטים אבל בלי הסמל של הפיראטים. אחר כך התחיל להיות קר אז הלכנו לסרוליק להביא מעילים חזרנו לתהלוכה של הרודאו ואז ראינו שור ענק שנשרף עם לייזרים מעליו נכנסנו לראות עוד קצת רודאו והפעם על שוורים שזה נראה לי יותר מסוכן. קנינו משהו לאכול וחזרנו לסרוליק, נסענו לפארק קראוונים והלכנו לישון. אני נרדמתי ישר.
מתגעגעת הכי הכי שבעולם
רז
נ"ב עדי עמית ומשפחת לישה ומשפחת גל נהניתם בהולנד?
**********************************************************
היי כולם ,
היום נסענו שש שעות, אוף מעצבן אותי הימים שאנחנו נוסעים. אבל לפחות אבא הרשה לנו לשבת מקדימה ואני הייתי שעתיים וחצי ורז כמה זמן (אני ישנתי..) טוב, ראינו סבא וסבתא שיש להם כלבים חמודים, הלכנו אליהם והם קפצו עלינו. הלבן (כי יש שנים חום ולבן) קפץ אלי וליקק כל כך הרבה ושניהם פודלים גורים חמודים!!!! ואחרי זה הלכנו והם הלכו לטיול.
כשהם חזרו מהטיול, הלכנו אליהם (רז ואני) התחלתי לדבר איתם והם ממש נחמדים, רז הלכה ואני המשכתי לדבר איתם ואז היא חזרה כי אמא ואבא אמרו לה ללכת להקשיב. תרגמתי לה כי היא לא הבינה הכול ואז לא היה לה משעמם. אבא יצא ואמר שצריך כבר לחזור ואמא ואבא התלהבו מזה שדיברתי איתם באנגלית מלא זמן אבא אמר שאני תותחית, אמא שאלה מה דיברנו ואמרתי לה ואמרתי לה. רז רצתה שנעשה שיחה באנגלית ועשיתי איתה שיחה ואז נמאס לי כבר מאנגלית אז אבא המשיך לדבר איתה. והנה אני עכשיו פה כותבת לבלוג.
מתגעגעת אוהבת מאוד מאוד מאוד
שירי

מגנטיק איילנד

השארנו את סרוליק בטאונסוויל בחניה ושטנו במעבורת למגנטיק איילנד. יצאנו לנופש מפנק כדי לנוח מהחופשה הארוכה שלנו. שכרנו בית מדהים באי (טוב אחרי מגורים בקראוון כל בית יראה מדהים), שכרנו רכב (יותר נכון שני רכבים). נחנו, שחינו, צללנו, טיילנו, ראינו קוואלות בטבע, בקיצור חופשה אמיתית.
מחר אנחנו נוסעים למדבר פה קוראים לזה האאוטבק, והסיכוי לתקשורת מאוד נמוך, התגובות סודרו לכן מי שרוצה מוזמן להגיב... תיהנו מהתמונות.
ספי
*****************************************************************************
היי שוב,
היום כמו שאמרתי הלכנו למגנטיק איילנד בעצם נסענו, לא בעצם שטנו, כן שטנו. שטנו בתוך מעבורת למגנטיק איילנד זה אי ממש יפה. שטנו בערך רבע שעה לאי מטאונסוויל. כשהגענו ירדנו מהמעבורת ושכרנו מכונית עם גג פתוח כמו שיש בבראץ או לברבי וקראנו לה תותי, (כי היא וורודה) עשינו סיבוב בעיר איתה. ואז הלכנו לבית ששכרנו. בהתחלה לא ידענו איפה המפתח והיה סיבוך כזה ואז בסוף הצלחנו, ראיתם מה זה, לקחנו חופשה מהחופשה...
אחרי שאני ורז סידרנו את הבגדים שלנו ושל אמא ואבא בארונות, הלכנו לאכול צהריים במסעדה. אני אכלתי צ'יפס, רז שניצלונים, אמא פסטה ואבא המבורגר. אחר כך הלכנו לחוף הים, אני ורז צללנו עם משקפות אבל לא היו דגים אז זה היה ממש חבל, אבל אבא אמר שמחר אנחנו נלך לצלול עם שנורקלים איפה שיש הרבה דגים יפים כאלה, אמא אמרה שגם מחר נלך לרכוב על סוסים בערך שעתיים וחלק מזה זה בתוך המים.
אחרי הים הלכנו לבית החדש ואני ורז הלכנו להתקלח ואז נסענו לעשות טרק. אבא אמר שמי שרואה קוואלה מקבל 10 דולר שזה בערך 35 שקלים. הלכנו והלכנו ואז אמא שאלה כמה בנות שחזרו מהטיול אם הם ראו קוואלות והן אמרו שכן והסבירו איפה. אבא מצא את השתי קוואלות הראשונות. אז זה לא נחשב בגלל שהוא אמר את זה אז הוא לא קבל 10 דולר. אז המשכנו לחפש. אני מצאתי קוואלה וצעקתי שאבא יבוא לראות ואז הפחדתי את הקוואלה מרוב פחד הוא התעורר מהשינה. אחר כך ראינו קוואלה אמא ותינוק קוואלה, התינוק ממש ממש חמוד ומרוב אנשים שהתקבצו סביבם האמא פחדה שיקחו לה את התינוק אז היא עלתה למעלה לעץ עם התינוק והוא כמעט נפל. אני ראיתי עוד קוואלה והוא עשה רעשים ממש מפחידים. ואז חזרנו לתותי.
נסענו ל סופר וקנינו כמה דברים וכשהגענו הביתה הכנו לאכול ארוחת ערב ואז אכלנו גלידת ווניל ממש טעימה.
היה כיף אתמול. בהתחלה לא משהו ובאמצע כיף. אז ככה, רצינו לעשות שנורקלים ולא היה אפשר בגלל שהיה ים סוער. אחר כך הלכנו לים ודווקא לא היה סוער, אבל לא משנה. ראינו על החוף משהו שמשלמים לו כסף ואז הוא עושה לך בננה ועוד כמה דברים. הלכנו אליו ואני אמא ורז עשינו בננה כזאת, בעצם משהו דומא לבננה. כל אחד היה על אבוב ואז הוא קשר אותם עם חבל ארוך לסירה, ונסע במהירות. זה היה כל כך כיף. אבא היה איתו על הסירה וצילם. אני ורז כל הזמן התנגשנו. ובאמצע נגמר לו הדלק...
אחר כך הלכנו לאוטו שאבא החליף והוא ממש ישן. (קראנו לו ישני) ואז כשניסינו להניע אותו הוא לא הניע. אחר כך באו כמה אנשים וניסינו כולם ביחד לדחוף את האוטו והוא עדיין לא הניע. בסוף לקחנו מונית הביתה אחרי כמה זמן אבא הלך לשם עם הבעלים והבעלים נתן לנו פיצוי ג'יפ. ככה הסתכם היום שלנו ורז תספר על היום.

אוהבת ומתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי
*****************************************************************************
כמו ששירי אמרה אני אספר על היום:
היום התעוררנו ונאלצנו להיפרד מהבית המהמם והיפה והנוח והגדול שקיבלנו לפני שעזבנו את הבית עשיתי בדיקה יסודית שלא שכחנו שום דבר, נכנסנו לג'פ הג'יפ שאבא קיבל כפיצוי, נסענו להשכיר שנורקלים אני קיבלתי שנורקל צהוב, שירי כחול ואבא כחול צהוב נסענו למפרץ (שזה כמו חוף רק שזה חוף שהוא לא ישר הוא חצי עיגול) היה די קר בגלל הרוח התחממנו קצת על החול ובמקביל אבא בדק איפה יש דגים לקח לו די הרבה זמן והתחלנו לדאוג אבל לבסוף הוא יצא מהמים הוא אמר שקר במים. אבל בכל זאת נכנסנו בהתחלה אבא הסביר לנו איך לנשום בשנורקל אחרי זה ניסינו לנשום במים יצאנו מהמים ועברנו למקום שיש קצת יותר דגים, התחממנו על המפרץ ונכנסנו פעם נוספת למים, הלכנו ליד סלעים ושראינו את הריף צללנו שירי לא הצליחה לנשום עם השנורקל והיא חזרה לחוף אני ואבא המשכנו לשנרקל וראינו חתול ים קטן ודג אדום לבן די קטן ששחו בקרקעית, כנראה שלא נשמתי טוב ונכנס לי מלא מלח לגרון אמרתי לאבא שאני רוצה לצאת.
יצאנו, התחממנו על החוף שעות על גבי שעות (רק ביטוי), נכנסנו עם שירי שוב למים הפעם לא הלכנו על הסלעים. הגענו לריף ונשמתי ממש טוב. ראינו להקות של דגים שנראים כמו פרסומת לאדידס, דג צבעוני, כוכב ים (שרק אני ראיתי) ודג לבן עם פסים שחורים כמו זברה והמון אלמוגים. חזרנו לחוף, שטפנו את הרגליים את השנורקלים ואת הסנפירים של אבא ונכנסנו לג'פ.
נסענו למעבורת וחזרנו לטאונסוויל שם ראינו את סרוליק שמאוד התגעגענו אליו ונסענו לחניון שהזמנו אליו מקומות מראש. אני ושירי עושות עכשיו פרויקט חיות אני אספר עליו בהמשך.
אהה.. נזכרתי שאתמול הייתי אצל הרופא באי כי כאבה לי האוזן, חיכנו בתור ונכנסתי לרופא, הוא אמר שיש לי דלקת אוזניים ואסור לי להיכנס למים שבוע, קיבלתי אנטיביוטיקה לחמישה ימים, ועכשיו האוזן הרבה יותר טוב.

מתגעגעת ואוהבת הכי בעולם
רז