קווינסטאון, קטלינז, דאנידין וחג החנוכה

ביום חמישי עזבנו את וואנקה ונסענו לקווינסטאון, עברנו דרך ארוטאון ונסענו לישון בקווינסטאון, למחרת נסענו צפונה לעמק פרדייז, מקום יפיפה, עם נופים של הרים מושלגים ואגמים כחולים פשוט גן עדן. בדרך לשם עצרנו במפרץ מקסים, בקיצור זה היה יום של טבע ונופים משגעים. את כל שאר תלאותינו הבנות פירטו בהמשך אז מה שנותר לי זה רק לאחל לכולם חג חנוכה שמח...
ספי
********************************
הגענו לעיירה בשם ארוטאון, כשהגענו אליה ממש הרגשנו כאילו חזרנו אחורה למאה הקודמת. הכל היה נראה כמו עיירה מבודדת של קאובויים או כמו המערב הפרוע. הלכנו להסתובב בארוטאון והיה ממש יפה ויקר, אפילו התחילו לקשט שם לחג המולד.
המשכנו לנסוע לקווינסטאון. פגשנו בפארק קרוואנים ישראלים, שתינו איתם קפה (אני ורז תה) ואפילו טל (קראו להם טל ותום) עשתה לנו בבוקר מחליק בשיער ויצא לנו ממש יפה. המשכנו לרכבל ובקצה שלו אני, רז ואמא ירדנו במזחלות, נסענו על מין מזחלת שנוהגים בה כמו באוטו, היה לנו מסלול מגניב וכיף, היו בו ירידות ופניות חדות, אבא בינתיים עשה מצנח רחיפה ואמר שהיה יפה מלמעלה במצנח.
אחרי הרכבל הלכנו לאכול ארוחת צהריים, עשינו פיקניק ליד אגם עם מים קפואים וצלול לחלוטין. אכלנו ליד האגם, אני ורז נכנסנו למים רק עם הרגליים. אחר כך נסענו לפארק קרוונים, ואת מי פגשנו? את ההולנדים שלדעתי עוד לא סיפרנו עליהם, אבל כבר מטאופו אנחנו נפגשים איתם בכל מיני מקומות במקרה. בערב עשיתי לעצמי אורז, רז אמרה שיצא לי יותר טעים משל אמא, ואחר כך ראינו סרט פעולה בחדר טלוויזיה בפארק הקרוונים, שהיו בו בפלאזמה וספות נוחות.
התעוררנו בבוקר והלכנו לראות אריות ים, הם היו ממש גדולים! וכמו הכלבי ים מסריחים וכל הזמן ישנים. כשהלכנו לחניה פתאום ראינו שני אריות ים מהלכים להם בשדות המרעה של הכבשים על הדשא, זה היה מאוד מצחיק. משם הלכנו לראות מערות, אחרי 15 דקות הליכה ביער ועוד 10 דקות הליכה על החוף הגענו למערות, הן היו גדולות וגבוהות, בפנים היו סלעים שהחלק התחתון שלהם היה בצבע ורוד. חזרנו ללוסי ונסענו לפארק הקרוונים, אכלנו והלכנו לראות פינגווינים.
הגענו למקום שיש תצפית על הפינגווינים, חיכינו קצת ופתאום שמנו לב, שלידינו יש קן של פינגווינים, הצצנו וראינו שם פינגווין ואמא פתאום שמה לב שגם ליד החוף יש פינגווין, אחרי שלוש שעות! ראינו עוד איזה שמונה פינגווינים. אז מי שמגיע לשם שיגיע רק בשמונה וחצי, או תשע בערב למרות שאומרים שהפינגווינים יוצאים שעתים לפני החושך, אבל זה לא נכון. אפשר גם ללכת לשם לפני שבע בבוקר ולראות את כל הפינגווינים יוצאים אל הים. הלכנו לפארק קרוונים לישון אחרי יום ארוך ומעייף.
התעוררנו בבוקר והלכנו לצפות בכלבי ים, אריות ים, ופילי ים (מי היה מאמין שיש כזה דבר פילי ים?!) עשינו טרק קטן וראינו הרבה כלבי ים ואריות ים שוחים, חשבנו שראינו פיל ים (בנאגט פוינט אפשר לראות הרבה פילי ים בסוף הקיץ, אנחנו רק בתחילת הקיץ) ובסוף הסתבר שהם היו אריות ים שמנים מאוד מאוד. אחר כך ראינו עוד כמה מפלים יפים ואגם נחמד.
המשכנו לחוף קניבל ושם ובעוד הרבה מקומות שלא ציינתי ראינו שוב את ההולנדים (משפחה עם שתי בנות קטנות). מצאנו אריה ים שהשתזף על החוף ושאג, צילמנו אותו. נשארנו לאכול שם ונסענו לפארק קרוונים.
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
שירי
********************************
ביום שלישי פתחנו את היום בארוחת בוקר די טעימה במסעדה ששמה אורנג' הנמצאת במרכז העיר דאנידין.
משם נסענו לרחוב הכי תלול בעולם, הכי תלול! זה ממש מפחיד לעלות ברחוב הזה עם האוטו. מלמעלה יש נוף יפה. היה עוד יותר מפחיד לרדת אותו עם האוטו. לאחר שירדנו אותו אני ואבא רצנו ברחוב, יותר נכון הלכתי אותו מתנשפת עד למעלה, עכשיו אני ואבא יכולים להגיד שרצנו ברחוב הכי תלול בעולם מלמעלה עד למטה, הירידה הייתה מפחידה ברגל. רצינו לעלות עוד הפעם עם האוטו אבל באמצע גילינו ששתי מכוניות לא נכנסות ברחוב הזה אז היינו צריכים לרדת את חצי הירידה ברוורס זה כל כך מפחיד.
התחנה הבאה הייתה לוק אאוט יפה מאוד שראו בו את חצי האי אוטגו ואת שאר העיר, אבל היה מעונן אז לא ממש ראינו הכל.
לאחר מכן הלכנו לבית של עשירים מפעם, עכשיו לא גרים שם אנשים אבל הבית וכל הרהיטים נשארו שם כמתנה לעיר דונידין. ההורים נפטרו ולילדים שלהם לא היו ילדים ואישתו של הבן הייתה עשירה ולא רצתה את הבית אז לא היה לה למי לתת את הבית אז העיר קיבלה אותו בירושה. בבית הזה יש 35 חדרים לארבעה אנשים. החדר הראשון שביקרנו בו היה המטבח, אחריו ראינו עוד כמה מטבחים, לאחר מכן ראינו את הספרייה שיש בה פטנטים, למשל סוגר לספרים על המדף שלא יהיה אבק עליהם או מחזיק לספרים שמחובר לכיסא.
ראינו גם חדר ריקודים, חדר השגחה שגם הוא חדר בנות (כל הריהוט בתוכו ממרוקו), חדר סנוקר, את החדר של הילד, את החדר של ההורים וחדר מסיבות תה. המשפחה הייתה יהודיה והיה שם שולחן מסודר לשישי בערב עם נרות שבת ומקום מיוחד לשים את החלה כתוב על המקום הזה חלה בעברית.
בחדר סנוקר יש פטנט שאפשר להזיז את החלונות שבתקרה כדי שהעשן של הסיגריות לא יישאר בחדר, ואם יורד גשם אז יש עוד חלון אחרי החלון הרגיל ששומר מפני הגשם. למשפחה היה חשמל אפילו לפני שלעירייה היה. האב אהב מאוד את יפן והיו שם הרבה אגרטלים ומתנות מיפן. כל הבית נראה כאילו הוא בית אנגלי. יש עוד מלא חדרים לא נכנסנו אליהם ולא ראינו אותם ויש כאלה שראינו אבל היה אסור להיכנס אז רק הצצנו.
לאחר מכן נסענו למפעל השוקולד, כשנכנסו הופתענו לגלות מולנו הר ענקי של חטיפי שוקולד, כמובן שהיה אסור לנו לקחת אבל זה היה יפה. חיכינו עד שהסיור שלנו יתחיל, כשהוא התחיל הופתענו שרק ארבעתנו לבד בסיור. הראו לנו איך מייצרים את השוקולד, ממה הוא עשוי, איך עוטפים אותו ואיזה סוגי שוקולד מייצרים במפעל. תוך כדי המדריכה חילקה לנו על כל תשובה לשאלות הפשוטות שהיא שאלה הרבה מאוד שוקולדים שהיו לה בכיס. גם בהתחלה קיבלנו עוד שוקולדים בשקית. אחר כך הגענו לחדר ושתינו הרבה שוקולד נוזלי. בדרך ראינו מפל שוקולד שהתיז לכל עבר. חילקו לנו עוד שקיות כפתורי שוקולד. בסוף המדריכה חילקה לנו את כל השוקולד שהיה לה בכיס כי זה היה הסיור האחרון. בסוף הצטלמנו עם המכוניות שהובילו למפעל חלב פעם בשביל ייצור השוקולד. מהמפעל יצאנו עם ארבע שקיות מלאות בשוקולדים.
אחרי מפעל השוקולד הלכנו לראות תחנת רכב מהמאה הקודמת. ריצפת התחנה הייתה מקושטת בפסיפס והחלונות עם ויטראז'. הרכבת הייתה ניראת כאילו יצאה מסרט ישן. המבנה היה נראה כמו ארמון מלפני תשע מאות שנה. עשינו קניות וחזרנו לישון בפארק הקרוונים.
היום קמנו לנר ראשון של חג החנוכה. נסענו מסביב לחצי האי אוטגו. אחר כך עשינו שני טרקים. בטרק הראשון הלכנו לראות תהום מדהימה על רקע הים. ובטרק השני אני עשיתי עם אבא טרק על דיונות חול וחוף שרואים בו אריות ים. במסלול בחזרה הייתה עלייה קשה וירד גשם לא חזק. האריות ים שאגו אחד על השני וזה היה ממש מפחיד.
בערב חגגנו את חג החנוכה עם סופגניות שאמא הכינה, וחנוכייה שעשינו מצדפים שאספתי בטרק עם אבא, הדלקנו נר ראשון, שרנו שירי חג ואפילו קיבלנו דמי חנוכה.
חג שמח לכולם.
מתגעגעת
רז