למינגטון וטמבורין מאונטיין

בארבעה ימים האחרונים טיילנו בשלושה פארקים לאומיים ממש ממש יפים, ספרינגברוק, למינגטון וטמבורין. ראינו הרבה מאוד נופים, מפלים, מערות ובעיקר יערות. הלכנו הרבה מאוד ברגל, היה אפילו יום אחד שסגרנו 12 קילומטר. שירי כבר התחילה לתכנן את טרק חייה את המילפורד בניו זילנד, לדעתה אנחנו יכולים לעשות אותו, למי שלא יודע זהו טרק של ארבעה ימים בו הולכים 54 ק"מ. ראינו הרבה ציפורים, איגואנות, אפילו קנגרואים, בקיצור טבע והרבה טבע.
אין ספק שמאז שסבתא רחל פה אנחנו אוכלים הרבה יותר טוב, אפילו ביום שישי היו בישולים אמיתיים, רונן חשב ששמוליק הולך להתמוטט מרוב סירים ואוכל... אז לדעתי פעם ראשונה מזה חודשיים שאנחנו מטיילים באוסטרליה הרגשנו שממש יום שישי, כי בדרך כלל בקושי יש לנו מושג באיזה יום אנחנו נמצאים.
הגענו אתמול לגולד קוסט הנחשק, חנינו בפארק קראוונים שווה בהחלט, עם 3 בריכות, ספא, מגרשי טניס, פינג פונג והכי חשוב ג'מפינג פילו. אנחנו הולכים לבלות 4 ימים בפארקים שדומים לדיסנילנד, אין לי מושג איך נשרוד אבל בטוח הבנות ייהנו, זה הרגע שהן חיכו לו הכי הרבה.
מתגעגעת
ספי
**********************************************************
שלושה ימים של טיולים, טיולים, טיולים ורק טיולים. שלשום קמנו בבוקר ונסענו למפל בשם נטורל בריג'. הלכנו ביער גשם והגענו למפל שהמים חלחלו דרך הסלע ונוצר מפל בתוך מערה. אחרי זה המשכנו בטיול וראינו את המפל מכל הכיוונים.
התחלנו לנסוע לעבר פארק למינגטון, הגענו לפארק למינגטון והתחיל לרדת לנו גשם חזק. אבא היה עקשן ולא ויתר על הטרק אז הוא הלך לבדוק אם זה שווה את זה, כשהוא חזר הוא אמר שלמערה אין מה ללכת עכשיו אבל הלוק אוט יפה. הלכנו ללוק אוט ומה שראינו זה רק עננים ואז כעסנו על אבא שהוציא אותנו בגשם ללוק אוט כזה, אבא אמר שלפני חמש דקות זה היה בלי עננים.
המשיך לרדת גשם חזק אז נסענו לפארק קרוונים. כשהגענו אליו ראינו תוכים. ניסנו להאכיל אותם אבל בעלי הבית כבר דאגו לזה. סבתא התחילה להכין ארוחת שישי, הגיעו ילדים לפארק קרוונים, שני תאומים בגיל שלנו בת ובן, ושלישי בן 15 (הם נסעו 25 שעות רצוף... כדי להגיע לפארק). לימדנו אותם איך לשחק טאקי ושיחקנו הרבה. אחר כך הם הביאו משהו מממש דומה לטאקי רק שקוראים לזה UNO של משפחת סימסון. הם היו צריכים לנסוע עם ההורים שלהם לעיר הקרובה אז סיימנו לשחק, הלכנו לאכול ארוחת שישי והיה ממש טעים. אכלנו מרק ירקות ועוד דברים טעימים.
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד
שירי
***********************************************************
שלשום בבוקר פתחנו את היום עם טרק יפה, קוראים לטרק מוראנז פולז ואורכו כ-4.4 קילומטר הלוך חזור. בתחילת הטרק אבא רצה לרוץ אז גם אני רצתי איתו, הוא אמר שזה מסלול נוח לרוץ בו ושכדי לנצל אותו, או לפחות משהו כזה הוא אמר. רצנו בתוך יער גשם תוך כדי שאנחנו נזהרים לא ליפול ולא להחליק במדרגות. אני בריצה די התעייפתי כי זאת הייתה הריצה הראשונה שלי שאורכה 2.2 קילומטר. הגענו לפני אמא ושירי וכמובן סבתא למצפה שמשקיף על מפל מדהים, ראינו מהמצפה שבו עמדנו עוד מצפה שמשקיף על המצפה שלנו.
המשכנו לרוץ ובדרך עקפנו קבוצה של אנשים שנראו לי אוסטרלים, עברנו דרך גשר קטן שחוצה את התחלתו של המפל. כשהגענו למצפה השני חיכינו שסבתא אמא ושירי יגיעו למצפה הראשון כדי להגיד להם שלום (רעיון של אבא) וגם גילינו שהמצפה השני משקיף לעוד נוף שראינו אותו לדעתי יותר מאלפיים פעם, כמובן שבמקומות שונים אבל בכל זאת הוא נראה אותו הדבר, הוא נראה לא פחות מרשים מהאחרים. הן לא שמעו אותנו ולא ראו אותנו כשהן הגיעו למצפה הראשון. רצתי אליהן כשהן הגיעו ממש לסוף והסתכלנו יחד על הנוף. חזרנו חזרה, הדרך הייתה גם 2.2 מפני שזה לא היה סיבוב, גם לפני שהלכנו שיחקנו עם אבא סומו (משחק שאירית למדה אותנו) זה היה כיף, הפעם חזרנו וראינו את הדברים יותר לאט.
הגענו למקום שנקרא גרין מאונטיין ראינו שם תוכים והם היו יפים בצבעים ירוק וכתום וגם בצבעים אדום וכחול. אכלנו ארוחת בוקר-צהריים במסעדה. במסעדה היו גם תוכים אפילו היה אחד שאכל צ'יפס כמו ילד, החזיק ביד אחת ובשנייה עמד על הקרקע.
התחלנו טרק למפל אלבאנה ובדרך אליו היה מסלול עם טרי טופ. עלינו על גשר חבלים ועץ מתנדנד, שהגיע עד לצמרות העצים ועלינו בסולם גבוה (כמובן רק אמא לא עלתה) כדי לראות נוף מדהים ביותר. המשכנו על גשר עץ מתנדנד נוסף ועברנו לטרק אחר שצמוד לזה שהיינו. הוא היה שמונה קילומטר. הלכנו ביער גשם ראינו עץ חלול מרשים ונכנסנו אליו, ראינו ציפורים יפות ראינו את המפל המהמם אלבאנה עם שלושה מפלים קטנים מתחתיו בדיוק כמו באולם אירועים וחצינו נחל מהמם. בחזרה אכלנו גלידה וירדנו מההר שעליו היינו במטרה להגיע לפארק קרוונים.
בבוקר הלכנו לשוק, היו שם כל מיני דברים שהמקומיים עשו בעבודת יד (שירי קנתה סינר עשוי עבודת יד מהמם). הלכנו לאכול ארוחת בוקר מול נוף מקסים. אחרי זה הלכנו למפל כמעט ללא מים אבל סביבתו הייתה מדהימה. המשכנו בטרק והגענו לעץ ענקי שחסם את השביל. טיפסנו עליו ועשינו לו בוק ואפילו צילמנו אותו במצלמת וידיאו. במשך הטרק התלבטנו אם להיכנס ליקב שראינו בדרכנו, לבסוף החלטנו שכן.
נכנסנו ליקב וגילינו שמאחורי היקב יש מערת תולעים זוהרות שחשבנו שהיא סגורה. נכנסנו קודם למערת התולעים הזוהרות. סיפרו לנו שהכול מלאכותי במערה וגם היא עצמה (המערה). ראינו וידאו די ארוך על התולעים הזוהרות, אחר כך חילקו לנו שרשראות שזוהרות רק בחושך. היו מיליוני תולעים על התקרה ועל הקירות חבל שלמערה הזו לא קראו קוטה קוטה (היינו במערה בצפון אוסטרליה שקראו לה קוטה קוטה ( כי היו שם נטיפים וקריסטלים זוהרים שנראו כמו כוכבים, קוטה קוטה באבוריג'נית זה הרבה כוכבים)). התולעים מוארות רק בנקודה ירוקה קטנה שבאמצע הגוף, הן תופסות את האוכל בעזרת אורן, יש להן קורים כמו עכביש רק שהם מסודרים בצורה שונה, נמשכים מלמעלה עד למטה, החוטים קצרים, מי שהנקודה אצלה הכי זוהרת אז היא הכי רעבה. המדריך סיפר שברגע שהתינוקות יוצאים הם אוכלים את הדבר הראשון שהם רואים וזה האחים והאחיות שלהם כי הם לא מבינים שאלה האחים והאחיות שלהם, התולעים מגיעות לאורך 30 ס"מ. לבסוף ויתרנו על טעימות היין והמשכנו לפארק קרוונים שנראה כמו גן עדן ששם נישאר 4 ימים.
מתגעגעת
רז