ביום חמישי התעוררנו בבוקר מוקדם (6 בבוקר) התארגנו ונסענו הישר להאכלת דולפינים. למזלנו הגענו שניים, בגלל שבחנות נותנים רק שלושה קילו להאכיל את הדולפינים. מסתבר שאפשר להאכיל אותם רק בשמונה ובינתיים רק להיות במים לידם, המדריך הסביר שאם נוגעים ומזיזים את הידיים בתוך המים אז הדולפינים יבואו אליך, היו רק שני דולפינים. עשינו את זה, אני ורז, הדולפין התקרב אלינו, ולמרות שאסור נגעתי בו בפנים ליד הפה, כי הוא בא עלי.. כשאתה נוגע בו אתה מרגיש כאילו אתה נוגע בספוג רטוב. הדולפינים היו מסוג שונה מהרגילים. הם היו הרבה יותר מכוערים בתמונה מדולפין רגיל, אבל במציאות הם כמעט אותו הדבר. היה כבר עשרים לשמונה ואני נעמדתי בתור, היו לפני רק שתי משפחות, אבא אמר שחבל סתם לעמוד בתור עכשיו, אבל אחרי חמש דקות היה מאחורי תור שכבר עבר את הכביש. רז ואמא הצטרפו אלי לעמוד בתור. קנינו שלושה דליים של דגים, אבל מה גילינו, במקום מחלקים בכל דלי רק דג אחד! והדג הזה היה קטן ונראה לי הכי יקר שראיתי, הוא עלה 20 שקל!!!!! וכמו שאמרתי הוא היה פצפון. הלכנו להאכיל את הדולפינים אני ראשונה, רז שנייה, ורז וויתרה לי להאכיל גם את השלישי. אבא כמובן צילם ורצנו חזרה מהר לאוטו לשטוף ידיים.
אחר כך נסענו לטרק של 4 קילומטר, שניים הלוך ושניים חזור. התחלנו בטרק וכולו היה רק בעלייה. זה היה ממש ארוך, אבל בסופו של דבר הגענו לדיונות חול, החול היה צבעוני. היו בו 72 גוונים, ככה אמא אמרה שהיא קראה. ראינו ילדים שמתגלשים עם בוגים בדיונות וזה היה נראה ממש כיף, רק שלא היו לנו בוגים.. ניסינו בלי אבל לא הצלחנו. אבא וסבתא הלכו לכיוון הצוק לראות את הנוף של הים ורז מצאה עקבות של חיה שנראית חמודה לפי העקבות, ואני?, אני התחלתי לעלות למעלה לעבר אמא שלא רצתה לרדת למטה. אחרי חמש דקות כולם כבר היו למעלה, סבתא נשארה למעלה ואני רז, אמא ואבא ירדנו למטה. אמא הלכה ישר לכיוון הצוק, אני, אבא ורז הלכנו לשאול אם אפשר לנסות על הקרטונים שלהם פעם אחת, הם הסכימו ואני ורז עלינו למעלה אם הקרטונים. ניסינו להתגלש שוב אבל ללא הצלחה. הלכנו שלושתנו לאמא וראינו נוף מדהים. אני ורז אספנו חולות צבעוניים לתוך בקבוק אבל הם התערבבו ושפכנו אותם, ויצרנו צבע חדש, אפור, ועכשיו יש שם 73 גוונים של חול. חזרנו בחזרה את הדרך אבל הפעם בירידה והגענו לשמוליק. נסענו לאיפשהו ליד הים ואכלנו שם.
נסעו לעשות שופינג בגימפי, אבא אחרי חמש דקות הלך לאוטו. אני, סבתא, אמא ורז הסתובבנו ומצאנו חנות בגדים לילדים, קנינו כמה דברים והלכנו לאוטו. נסענו לפארק קרוונים.
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
שירי
****************************************************
ביום רביעי הלכנו לים, הוא היה בשפל.
כשהגענו ראינו מלא בתים של סרטנים ואז ראינו קבוצות, מיליוני קבוצות של סרטנים מהלכים להם. היה כיף לרדוף אחריהם ולראות איך הם מתחבאים מתחת לחול. לקחנו כוסות ואספנו אותם בשיטה החדשה שהמצאתי: לקחת אותם עם הכוסות כמו עם סכין ומזלג כדי להימנע מחול בכוס. שיחקנו קצת בנדנדות ובמתקני כושר שהיו ליד החוף. אכלנו ארוחת בוקר ואחר כך עסק איסוף הסרטנים שלנו הפך ליותר רציני. לקחנו את הדלי לניקוי משמוליק ואספנו סרטנים בכוס והכנסנו אותם לדלי, סבתא הזדעזעה מהרעיון ואני בטוחה שאמא הזדעזעה עוד יותר. אני התחלתי לאסוף ביד את הסרטנים ואחד אפילו צבת אותי, מפני שהם לא גדולים אז זה לא כאב אלא דגדג ואולי ממש קצת כאב, הם מסוג קטן והם צבעוניים. שחררנו אותם וצילמנו את זה במצלמת וידיאו זה היה פחות יפה ממה שציפיתי כי היה מלא חול בדלי ואלפי הסרטנים שאספנו נקברו בחול ויצאו לאט לאט, היה כיף מאוד.
ביום שישי נסענו לנוסה שם עשינו טרק בפארק הלאומי, בהתחלה התקשינו למצוא חנייה אבל אז מצאנו. בהתחלה צפינו בנוף של ים וחיפשנו לווייתנים ודולפינים. באמצע הדרך עצרנו וראינו מקום שנקרא שערי הגהנום. הסלע היה שחור וגלים גדולים וסוערים התנפצו על הסלע כמו מפלים קטנים זה היה מחזה מדהים. עשינו למחזה בוק והמשכנו. ממש קרוב למפלים אבא ראה לוויתן קופץ הוא התרגש וצילם אותו שעות במצלמת וידיאו. לפני כן ראינו דולפינים שסירה דוהרת לעברם ונעצרת לידם (כנראה שייט לצפייה בדולפינים).
חלפנו על פני יער שלאט לאט בהדרגה נהפך להיות יער גשם אמיתי עם המון טרקים (תרנגולי הודו בחצי אנגלית). ראינו פיטריות בצבע כתום זוהר וגם אחת גדולה כמו אלה שמוכרים בדוכני הפטריות בשוק. היה בסך הכל מסלול יפה עם המון פיצולים למסלולים אחרים, היה די ארוך בגלל ששילבנו שני טרקים שאורכם היה 7 ק"מ.
היינו רעבים אחרי שעתיים וחצי של הליכה אז הלכנו למסעדה קטנה שהומלצה על ידי לונלי פלאנט. זה היה יותר כמו בית קפה שנראה כמו פיצוציה משוכללת. אכלתי המבורגר בגודל של מטאור עם גבינה ואבא אכל אותו הדבר רק בלי גבינה וגם התקשה לסיים אותו. אמא וסבתא אכלו ארוחת בוקר עם קציצה צמחונית שלפי החדשות שלהן הייתה ממש מגעילה. ושירי כמובן אכלה צ'יפס.
אחרי האוכל נסענו ללוק אאוט שהיה יפה ומיוחד, מלא אגמים ומפרצונים, עם בתים על המים שפשוט מהממים, סירות ואנשים שנראו יותר כמו פרעושים. סיימנו את היום בקניות בסופר ונסענו לפארק קרוונים המלא באנשים בגלל חופשות בית הספר.
מתגעגעת הכי הכי
רז
גאאאאאאאאאאד איזה כיף לכם ! D:
השבמחקאנחנו היום עשינו טיול זוועתי לבניאס , אני כרגיל לא רציתי לבוא , אבל אמא גררה אותי איתם אמרה שעשו שם מסלול תלוי ושהוא ממש יפה , אבל זה איזה 800 מטר של אותו נוף , אני כמובן התעצבנתי ואז אמא אמרה שנלך למעיינות שם ואנחנו באים ואומרים לנו שזה סגור ואני התעצבנתי עוד פעם וכבר לא היה לנו מה לעשות אז אבא מצא מסלול קצר מלא מדרגות ולי לא היה כוח לעשות כלום אז אמא אמרה שזה הקדמה למה שיהיה לנו בארצות הברית היא אמרה שאנחנו נעשה כלל יום טיול כמו שעשינו בהולנד וזה מבאס .
ומחר יש מפגש מעריצי דמדומים בעזריאלי , ואני הייתי אמורה ללכת עם אורי שחר , אבל , פתאום אמא שלה נזכרה שאחותה עשתה ניתוח בעין ואורי לא יכולה ללכת , וזה ממש מעצבן כי יומיים לפני הייתי אמורה ללכת לקניון עם נעם וגם היא ביטלה לי ... חברות עאלק ..
טוב לא משנה, תהנו D:
מעמית ♥
לא יודעת למה אני עדיין אומרת לכם את זה - אבל בסוף אורי כן יכולה ללכת מחר לעזריאלי וזה כזה אוווושר !
השבמחקבוקר טוב .....טוב, אז לא בדיוק בוקר, יותר נכון 3 לפנות בוקר ואני בעבודה !!! אני השומר שבחנייה והעורכים ב nrg . לקחנו את ים לנתב"ג וברור לי שאני לא ארדם עכשיו , אז חבל לבזבז שעות יקרות ושקטות. אז אני בעבודה שומעת מוזיקה בקולי קולות מעמיסה כוסות של קפה בזה אחר זה ומנסה לעבוד. אנחנו אחרי יומיים דיי עמוסים שבהם ישנתי אולי שעתיים.....מעניין מתי אני אצנח. ביום חמישי אני ואיזק עשינו טיול אופניים בת"א ואני התרסקתי ונמרחתי על הגדר ביפו. אז עכשיו אני חבולה ביד ברגל בכתף והגוף שלי מחליף צבעים כמו זיקית.....היה שחור , כחול, סגול...אתמול היינו עם הילדים ב2 לפנות בוקר( שמתם לב שהפכנו "לחיות" לילה) בהופעה של שלום חנוך בבארבי...היה מרגש לאללה....המקום היה מלא באנשים עם אנרגיות טובות וההופעה הייתה מ ד ה י מ ה ....הוא אולי זקן שלום אבל עם אנרגיות של בן 13. היה מגניב להיות בהופעה עם ים וטל.....אני וים (שימו לב - י ם!!) רקדנו,שתינו בירה יחד ולרגע היה קשה לזהות שזה הילד שלי, גילינו רוקר אמיתי (החנון שהיה נעלם !! רונן לתשומת ליבך)) וטל היה הילד הכי צעיר שם והסתובב עם שתי פרוזקטורים בעניים מהקטעים שהריצו שם בגיטרה... חזרנו ב5 בבוקר עם אנדרנלין ..."הגברים" שבבית נרדמו בסוף ואני ירדתי לחדר כושר להתיש את הגוף עוד קצת....כולנו נדהמנו מהתמונות המהממות בפרייזר איילנד ...איזק התפעל משמוליק ה"ענק" ואמר שאם הוא היה שם הוא היה מכין ארוחות מלכים .זהו אני הולכת להכין קפה נוסף , הרחובות חשוכים בעיר שלא נחה לרגע מעניין מי משתינו יישבר ראשון(נראה לי אני ). אוהבת גלית
השבמחקשלום כולם:) איך מרגיש? אתמול שוב כתבתי הערה מושקעת ויפה שנמחקה ברגע שניסיתי להעלות אותה. לא נעים לי ככה. רק רציתי להגיד לכם שהסרטנים הקטנטנים האלו נראים ממש מגניבים,הצבעם שלהם מיוחדים כאלה. ושירי ברז גם נורא מתוקות:) נראה שהן כל הזמן ממהרות לאנשהו. ויש תחושה שהמצלמה היא חלק מאוד מרכזי בחייכם. אולי תשתתפו ב"מחוברים"?אני זוכרת שהייתי במופע דולפינים באילת שהייתי קטנה.. זה היה אחד הדברם היותר קסומים שזכורים לי בתור ילדה. אמא, משום מה נלי נמצאת לי בזיכרון הזה, הגיוני? אולי זה בכלל היה בדולפינריום בתל אביב? די סגורה על אילת משום מה. רציתי לספר לכם שביום חמישי היינו עם גליה אילן והילדים, בקיצור כולם חוץ ממיקמיק במן פארק כזה בעמק חפר. היום שם צמחים טורפים ולא טורפים, תוכים, פרפרים, ערסלים,איילים,דשא.. החלק העצוב היה מתחם הפרפרים כי בסה"כ ראינו משהו כמו שלושה פרפרים אולי ארבעה, כולם נראו אותו הדבר ולמרות שהיו כל כך מעט ילד חצוף אחד שהתעלם ממחאותינו הקולניותה(אולי הוא לא מבין עברית- פירוש של עדידי) החליט לתפוס לו אחד.גליה שהיתה נסערת במיוחד ניסתה לברר מי ההורים האחראים על המחדל,אבל הילד פשוט תפס את הפרפר ונעלם לו בין האנשים.זה כנראה מסביר את כמות הפרפרים העצובה והמצומצמת במתחם הפרפרים.מחר שוב עבודה אבל רק יומיים ואז חופש:)נשתמע בקרוב. נשיקות וחיבוקים גדולים כמו תמיד.
השבמחקאירית
דולפינים מכוערים? איך אפשר להגיד זאת? זה ממש חילול הקודש. אם אנשים חושבים שדולפינים מכוערים אז מפה כבר אין לאן להתקדם :) מקנאה עד מאד ומקווה לגעת באף של דולפין יום אחד.
השבמחק