בריסבן, סרפרז פרדייז וביירון ביי

אתמול התעוררנו לאחר יום גשום וגילינו שהיום יש יום בהיר (לעומת מה שהיה כתוב בתחזית) נסענו למרכז העיר, לאחר שהצלחנו סוף סוף למצוא חנייה, יצאנו לטייל בבריסבן. כבר בתחילת הטיול מצאנו שתי מספרות. אחת לנשים והשנייה לגברים. שירי ורז נכנסו למספרת הנשים ורונן לגברים ויצאו שלושתם יפים. המשכנו לטייל בכל העיר, הגענו לשוק של אוכל, היו שם עשרות דוכנים של אוכל מכל הארצות. היה מאוד ססגוני ויפה. יצאנו מהשוק לאחר שאכלנו אוכל טורקי (ארבע פוקצ'ות) ועם אננס ענק וכתום לגמרי. המשכנו להסתובב, ראינו הרבה בניינים גבוהים, מודרנים ויפים לצד בניינים עתיקים וגם יפים מאוד, קנינו מזכרות. הגענו לחנייה באיחור של שעה ורבע ולהפתעתנו לא היה לנו דוח. נסענו לרחוב שהמליצו עליו בלונלי פלנט, ישבנו בבית קפה, עשינו סיור ברחוב והתחיל לרדת גשם. החלטנו להמשיך לנסוע ולאחר כשעה הגענו לסרפרס פרדיז. נכנסנו לאטרקצייה בשם אינפיניטי, ומה שהתגלה לעינינו היה מדהים ובלתי צפוי.
(עמיתי למענך כתבתי כי אמרת שאני לא כותבת)
רחל
**********************************************
אני ממשיכה את מה שסבתא התחילה על האינפיניטי. שילמנו בקופה והתחלנו ללכת, שנייה לפני שנכנסנו אני ורז קיבלנו סטיקלייטים, ונכנסנו עם סבתא ואבא (כי אמא נשארה בחוץ ולא רצתה להיכנס), קיבלנו כפפות ומין בד ששמים מעל הנעליים. עלינו במדרגות עם מוזיקה קצבית ואורות כמו בדיסקו. נכנסנו לחדר הראשון ואני הייתי ראשונה ובגלל זה כשנכנסנו היססתי לדרוך על ריצפת המראות בגלל שזה נראה כאילו אם אתה דורך אתה הולך ליפול. שמתי רגל אחת וראיתי שזה יציב אז נכנסתי. כל החדר היה עם מראות וזה היה מגניב. המשכנו ללכת והדרך הייתה חסומה, הבנו שזה מבוך מראות. כל הזמן נתקענו עד שהגענו לקיר שהיה גם מראה אבל גם דלת לחדר הבא. בחדר הבא היה חשוך חוץ מאורות "לייזר", כל הזמן נגענו בהם והיה מלא רעש של צחוק רשע ורוחות רפאים. היה חשוך לגמרי חוץ מהכפפות שעל הידיים שלנו ו"הלייזר". עברנו חדר והפעם היה גם מלא מראות. אבל מה, זה נראה כאילו אתה בתוך מסילת רכבת סגורה ואתה שומע איך הרכבת מתקרבת.
הגענו לחדר נוסף שיש שם ידיים חתוכות שהיו תלויות על הקיר והיה כיף להזיז אותן בגלל שאז הן מתנדנדות ורוטטות ואם אתה נוגע בזה אתה גם רוטט. היו שם שלדים, חבלים שמרגישים כמו נחשים, רוחות ועוד כל מני דברים אחרים. כשיצאנו הגענו לחדר הבא, ברגע שדרכנו על הרצפה אז הקירות התנפחו ובקושי הצלחנו לעבור בפתח הדק שנוצר. המשכנו וגילינו חדר עם מראות וגם נקודות לייזר בכל מיני צבעים. היתה שם מוזיקת דיסקו אז רקדנו. הגענו לחדר ששם הרצפה היא כרית אוויר שלמה, התגלגלנו, עשינו גלגלונים, קפצנו ומה לא? המשכנו לחדר הבא ששם היו מלא כדורים גדולים שזהרו בחושך ומנורה שהבהבה בכל מיני צבעים, קפצנו על הכדורים והשתוללנו, רק סבתא מרוב הלם, יופי ונשימה שנעתקה לא זזה בגלל שלא יכלה.
המשכנו לחדר מראות אבל אם אתה מסתכל על התקרה זה נראה כאילו אתה עומד על התקרה, אם אתה מסתכל אל הצדדים זה נראה כאילו אתה עומד על התקרה ויש עוד אלף כמוך ובסוף התקרה מתחברת עם הרצפה וזה היה מאוד מגניב, גם בגלל שהיתה שם מוזיקת דיסקו שוב וגם נקודות של לייזר זוהר בכל מיני צבעים. המשכנו לחדר עם גשר מתנדנד וזה נראה כאילו אתה אלפיים מטר מהרצפה, אני ורז התחלנו לקפוץ עליו אבל אז הפסקנו והמשכנו. הגענו לחדר שאם אתה מסתכל על המראות אתה נראה צבעוני.
עברנו לחדר עם כדור בדולח ענקי ועליו כתוב בכל מיני גדלים "It is magic" וגם הקירות היו זוהרים והיה כתוב עליהם גם "It is magic" וגם היו לחשושים של זה. המשכנו לחדר צפוף ושם היה חור שמציצים עליו ויש שם משהו שנראה כמו חשמל אבל רואים אותו תמיד והוא מתעופף בכל מיני צבעים.
יצאנו למדרגות ההתחלה ושמנו בתוך פח מיוחד את הכפפות שלנו וגרביים שהיו על הנעליים. אני בטוחה שיש עוד חדרים שאני לא זוכרת אבל אני לא זוכרת.. קנינו את התמונה שצילמו אותנו שם (כי אסור היה לצלם) והלכנו לאמא. אחר כך אני ורז חזרנו קנינו עטים זוהרים שכותבים איתם והם בצורה מגניבה. אמא אמרה שהינו שם חצי שעה ואני עדיין לא מאמינה כי זה הרגיש כמו שתי דקות. המשכנו לטייל קצת וקנינו פיצה ועכשיו אני כותבת לכם. סבתא כבר אחרי שעתיים לא יוצאת מההלם והשוק ועדיין לא מאמינה מה שהיה שם.
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד (רק אם לא שמתם לב כל פעם אני מוסיפה מאוד חוץ מהפעם שעברה)
שירי
**********************************************
היום נסענו מסרפס פרדייס לביירון ביי שם נסענו למגדלור שהוקם בשנת 1901, הוא לא היה גבוהה במיוחד אבל עשה רושם של מבנה ישן. בקומה הראשונה של המגדלור היה מוזיאון קטן קטן אולי אפילו חדר של רבי חובלים, היה לו ריח של ישן, ריח שאני לא ממש אוהבת. רצינו לעלות למעלה, לקומה האחרונה של המגדלור ולראות את נוף משם אבל העלייה לשם הייתה סגורה. ליד המגדלור היה ממש ממש יפה, היה נוף של ים, של מים ירוקים, היה מהממם. עשינו טרק שהיה גם ממש ממש קרוב למגדלור וראינו בו להקת דולפינים, דולפינים בודדים, לווייתנים (שאין לי מושג איפה אבא ראה אותם) ומפרצונים. בסוף הטרק חיכינו לאבא שיבוא לאסוף אותנו מפני שהוא עלה להביא את שמוליק במקום שנעלה כולנו.
נסענו לחפש מסעדה ישראלית שהומלצה על ידי "לונלי פלנט". ה"לונלי פלנט" נכתב לפני 5 שנים ובינתיים המסעדה נסגרה מזמן. לא הבנו את זה אז שאלנו מישהו והוא אמר שהיא עברה למקום אחר ליד החוף, טיילנו ברחובות כדי למצוא מסעדה אחרת לאכול בה אבל בלי הצלחה. בדרך חזרה לשמוליק ראינו אישה שמחלקת פלאפלים, טעמנו והם היו בדיוק כמו בארץ, שאלנו אותה איפה המסעדה של הפלאפל והיא הצביעה על איזה מקום במין סמטה ליד החוף. אז הבנו שזאתי המסעדה של הישראלי. דברנו עם בעל המקום בעברית ואכלנו פלאפל בפיתה כמו בארץ ופינקו אתנו בעוד מנה של כדורי פלאפל חריף וחומוס בחינם. נסענו חזרה לפארק קרוונים שמקודם עשינו לו צ'ק אין ועכשיו אנחנו מתכננים לאכול אננס קר שקנינו בשוק האיכרים בבריסבין.
מתגעגעת מאוד מאוד
רז