הרווי ביי ופריזר איילנד המהמם!!!

ביום ראשון השכמנו קום לצפייה בלווייתנים, לקחנו שייט באוקיאנוס השקט מתשע בבוקר עד שתיים וחצי במטרה לראות לווייתנים מקפצים בים. בתקופה שבין יולי לאוקטובר מגיעים לווייתנים להרווי ביי, ראינו מספר לווייתנים בשייט אבל זוג לווייניים אחד ייזכר במיוחד אמא ותינוקה החליטו לעשות לנו מופע ראווה. במשך חצי שעה האמא שכבה על הגב הוציאה סנפירים וזנב וניסתה ללמד את תינוקה לעשות אותו הדבר, אנחנו היינו בטוחים ששילמו להם לעשות לנו את ההצגה. אין ספק שצפייה מקרוב בלווייתנים ממחישה את הגודל של חיה העצומה הזאת.
הפעם יש כותב אורח בבלוג אז על פרייזר איילנד תקראו בחלק שלו...
מתגעגעת
ספי
********************************************
חזרנו מיומיים בפרייזר איילנד אי החול הגדול בעולם, באי אין כבישים סלולים וכל התחבורה על האי נעה ברכבי ארבע על ארבע, כולם זה אומר כולם, משטרה, מכבי אש, ואוטובוסים. אין שום אפשרות לנוע על האי ברכב שאינו ארבע על ארבע.
לקחנו טיול מאורגן של יומיים למרות שהעדפתי שכירת ג'יפ וטיול עצמאי אבל מה לעשות שאני מוקף בנות שהחליטו פה אחד על טיול מאורגן? יצאנו בבוקר ועלינו על מעבורת שהעבירה אותנו לאי. אין ספק אי יפיפה האי באורך 125 ק"מ וברוחב של 20 ק"מ בורך בשפע של חופים מדהימים, יערות גשם, אגמים צלולים וחולות צבעוניים. פשוט מושלם, מה אפשר לבקש יותר?
אז זהו שאפשר (מה עם קצת שמש?), ביום הראשון לטיול מתחילתו ועד סופו לא הפסיק לרדת גשם, אנחנו לא מדברים על טפטוף, אלא על מבול שליווה אותנו כשעשינו מסלול הליכה בתוך יער גשם מדהים שבתוכו זורם נחל צלול כל כך שבקושי אפשר לראות את המים הזורמים בו.
מבול שליווה אותנו כשהגענו לאגם מקנזי, אגם מדהים בעל גוונים שונים של כחול וטורקיז מוקף בחול לבן ויערות גשם שלא רואים את סופם. אומרים שרחצה באגם גורמת לך להרגיש צעיר ב-10 שנים ויש כאלה שאכן רחצו באגם תחת גשם שוטף וכשיצאו הם לא נראו או הרגישו צעירים ב 10 שנים אלא סתם רועדים מקור. אנחנו ויתרנו על הרחצה למרות שכך או כך היינו ספוגים במים.
לאחר הרחצה באגם נסענו למלון קיבלנו את החדר, שירי ורז החליטו להישאר במלון ולא להמשיך את הטיול "כי לא בא לנו לטייל בגשם" אני אומר לכם באחריות שגם ביום בהיר הן היו מעדיפות להישאר במלון, בכל מקרה הן נשארו במלון אנחנו המשכנו בטיול.
האגם הבא שראינו הוא אגם וובי, אחרי הליכה של 2 ק"מ ושוב להזכיר תחת גשם שוטף, ראינו אגם שבאמת אין אפשרות לתאר אותו במילים ואפילו תמונות ויש הרבה לא ממש מצליחות להעביר את היופי של האגם מה שכן אני יכול לומר הוא שבסוף המסלול חזרנו לאוטובוס מרוצים אך רטובים מקווים שמחר יהיה יום יפה יותר. (את שירי ורז פגשנו באותה תנוחה בה השארנו אותן על הספה עם שמיכה מול הטלוויזיה).
בבוקר היום השני התעוררנו ע"י ציוץ ציפורים אות המבשר טובות בכל הקשור למזג האוויר, החזקנו אצבעות ויצאנו למרפסת ואכן הגשם פסק ונראה שיהיה יום יפה.
את היום פתחנו בנסיעה בכביש המהיר שעל האי הכביש המהיר נקרא 75 מייל Beach ואכן הכביש המהיר הוא חוף ארוך כשמו ורחב מאוד. תארו לכם אוטוסטראדה על החוף, המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, הנהג שלנו נסע בין הדייגים והנופשים במהירות זו, די מפחיד, בטח את המתרחצים. במהלך הנסיעה על החוף הסתבר שהוא משמש גם כמסלול המראה ונחיתה למטוסים קלים, כך גילינו כשראינו שני מטוסים חונים על החוף, הנהג עצר ליד המטוסים, עלה טייס שהוא גם איש מכירות מעולה שהצליח למכור לכמה מטיילים ואנחנו ביניהם טיסה נופית, או כפי שקוראים לזה כאן Scenic flight הרעיון הוא טיסה של כ-15 דקות מעל האי.
עלינו על המטוס וראינו מלמעלה את האי המדהים, אגמים, יערות גשם וחופים, רק הכל ממעוף הציפור מה אני יכול להגיד? איזה כיף להיות ציפור, מדהים !!! כולנו התרגשנו ולאמא שלי שוב נעתקה נשמתה, אל דאגה לכולם שלום.
נחתנו והצטרפנו לשאר המטיילים ביעד הבא. היעד הוא ספינה שטבעה בשנת 1935, האוסטרלים עשו מזה אתר תיירות, מה אגיד לכם ספינה שלא נשאר ממנה כלום פרט לשלד הברזל שלה, לא מבין מה עשו מזה אטרקציה, עצרנו, צילמנו כמה תמונות והמשכנו למקום שנקרא Champagne pools. איזה שם מדהים "בריכות השמפניה" תעצרו שנייה ודמיינו מה אתם רואים.....?
כל מה שראיתם לא דומה או קרוב למציאות. אם הייתם בחופי הים בארץ בטוח ראיתם את אותם Champange pools אלו הן בריכות קטנות שנוצרות על חוף הים במקום שיש בו סלעים, מסתבר שהתנפצות הגלים על גבי הסלעים יוצרים קצף לבן שהזכיר לאיזה אוסטרלי מסטול את המראה של השמפניה התוססת כשהפקק נפתח מכאן השם. בכל מקרה לא מקום מיוחד או יפה במיוחד.
המשכנו למקום שנקראIndian head שהוא בעצם צוק שמשקיף על האוקיינוס, איך הגיעו לשם הזה אתם שואלים? אז ככה, קפטן קוק האיש שגילה את אוסטרליה (מסטול לא קטן) ראה את הצוק מהים והצוק הזכיר לו ראש של אינדיאני. טיפסנו על הצוק והשקפנו לעבר הים, ראינו דולפינים, לווייתנים, וכשירדנו מהצוק ראינו אפילו כוכב ים שנסחף אל החוף.
משם המשכנו למקום בשם Eli creek, זוכרים את הנחל הצלול ביער הגשם? אז מסתבר שאותו נחל מגיע בסופו של דבר לים ושם פגשנו אותו, גדול יותר גבוה יותר וחזק יותר הנחל מזרים כ-4.2 מליון ליטר בשעה. גם הוא יוצר בריכות על החוף, בריכות של מים מתוקים וצלולים. הלכנו לאורך הנחל (בתוכו), שקלנו לשחות אבל שוב התחיל מזג האוויר להתקרר.
חזרנו מרוצים וגם יבשים.
ביי
רונן