נוסה, סאנשיין ביץ, מליאני וגלאס מאונטיין

נשארנו בנוסה יומיים, אחרי כל ההליכות שעשינו בנוסה הדס (כפי שהבנות סיפרו בפרסום האחרון), הלכנו ביום שבת לשוק המקומי, שוק נחמד עם מאות דוכנים של תוצרת מקומית, מכרו שם פירות ירקות, ציורים, תיקים, בגדים, צעצועים ומה לא, רק מה? הכל היה יקר מאוד, אז הסתובבנו ואכלנו צ'ורוס שזו סופגנייה ספרדית (שנראית כמו נקניקייה) אבל מאוד מאוד טעימה (ברור שהיא מטוגנת!). (זהבה, רחל שואלת האם את זוכרת כמה צ'ורוסים אכלתן בספרד?).
לאחר מכן נסענו לנוסה ריבר והלכנו לאורך הטיילת, החלטנו לשכור סירת מנוע ולשוט על הנהר, כולנו התפלאנו שהסכימו להשכיר לנו סירה למרות שאין לנו שום רישיון או מושג בסירות. לרונן לקח כמה דקות אבל מהר מאוד הוא השתלט עליה, מזל שהסירה הייתה מאוד מוגבלת במהירות שלה כי אחרת הייתי חוטפות התקף לב, שטנו בנהר וגילינו את כל בתי הנופש לגדות הנהר, פשוט מקום יפיפה לנפוש בו.
ביום ראשון הלכנו לחוף סאנשיין, פשוט מדהים כמות הגולשים שהיו שם, וכן איזק, דיברנו עליך הרבה. פשוט לכל מי שמגיע לחוף יש לו גלשן ביד: בחורות (בעיקר בלונדיניות), ילדים ואפילו גברים בגיל העמידה, טוב וגם הרבה אוסטרלים חתיכים, זה נראה כאילו זה הספורט הלאומי שלהם.
עזבנו לפנים החוף כלומר להרים טיילנו הרבה סביב מלאיני, תמיד כיף לחזור לטייל בהרים עם כל הנופים המדהים שרואים מלמעלה, תמיד הכל כל כך ירוק והאוויר נקי.
הגענו היום לבריסבן, יום גשום לחלוטין, אנחנו תקועים בשמוליק ומחכים שהשמש תחייך קצת.
מתגעגעת
ספי
********************************************
איזה כיף!!! ביום ראשון הלכנו לים, היה יום שטוף שמש. לקחנו לים כסאות ופירות, התיישבנו על החול הנעים. אני ושירי התחלנו לבנות איגלו ברגע שהבנו שזה קשה מידי ניסינו לבנות בריכה עם סכר שיגן עליה מהגלים. בא גל צונמי ענק והרס לנו את כל הבריכה. במים היו גלים שלא תיארתם לכם בחיים, ענקיים אני ושירי היינו כמו נמלים לידם, הם היו יותר מ-3 מטרים אני חושבת. הם סחפו אותנו לחוף. אבא חזר מהריצה ואז הלכנו איתו פעם נוספת למים, הוא לימד אותי לצלול מתחת לגלים ותוך כדי הוא קיבל גל ענקי בגב. כל פעם שהיה גל גדול פחדתי ממנו כי היו גלים שסחפו אותי וכמעט לא הצלחתי לנשום אז צללתי מתחתם. השיא שלי בצלילה מתחת לגל הוא 2 שניות, בסך הכל היה כיף ביום הזה.
מתגעגעת
רז
********************************************
ביום שני עשינו יום טרקים. איזה באסה. הלכנו בטרק בשם מארי קיירנסקרוס שיש בו וולאביים וציפורים יפות. הלכנו והלכנו וראינו וואלובי שמחפש אוכל, ואז ראינו עוד אחד איתו מחפש גם אוכל. הם היו כל כך חמודים! אחרי זה ראינו עוד וואלובים שכנראה רבו, אחד בורח מהשני וגם הם היו חמודים. ראינו הרבה ציפורים וכמובן אבא צילם. סיימנו את הטרק וראינו סרטון על יער הגשם שטיילנו בו. נכנסנו לשמוליק והתחלנו לנסוע לעבר הטרקים האחרים. הטרק הבא נקרא גרדנס פולס זה היה טרק קצר באורך של 300 מטר שבסופו הייתה בריכה, בבריכה היו כמה ילדים אוסטרלים שנמצאים עכשיו בחופש והם קפצו מהסלעים שמסביב לבריכה לתוך הבריכה. רצינו גם להיכנס אבל היה קצת קר, ויתרנו. ישבנו מסביב לבריכה בין העצים ונחנו.
משם נסענו לעיירה קטנה בשם מליאני, כולם הלכו לסופר ואני נשארתי בשמוליק וקראתי, אח"כ הסתובבנו קצת בעיירה ואבא קנה ג'ינס. נסענו לטרק נוסף אבל עצרנו בדרך באיזה לוקאאוט והכנו ארוחת צהריים.
התחלנו טרק בשם קונדולילה הטרק היה בירידה מאוד תלולה עם הרבה מדרגות, היתה בסוף בריכה עם מים ממש ממש קרים אבא ורז שחו אני סבתא ואמא ויתרנו, ואחרי זה אבא המשיך בטרק ועשה עוד שני קילומטר ואנחנו חזרנו באותה הדרך. עלינו את כל המדרגות וירדנו לעוד לוק אאוט שמשקיף על המפל מלמטה, עלינו יותר ממאתיים מדרגות. הגענו לאוטו והלכנו לפארק קרוונים.
התעוררנו בבוקר ונסענו לטרק נוסף ביער גשם, בטרק היה אמור להיות נחל אבל הנחל היה יבש והטרק לא היה כל כך יפה אז הפסקנו אותו באמצע וחזרנו לשמוליק. התחלנו לנסוע לאזור שנקרא גלאס האוס מאוטנס, עלינו להרים ללוקאאוט מאוד יפה ועשינו מסלול קצר של 800 מטר. אחרי המסלול המשכנו למסלול נוסף אבל אז התחיל לרדת מבול, חיכינו וראינו שהגשם לא מפסיק אז ויתרנו ונסענו לכיוון בריסבן בדרך עצרנו בחברה שממנה השכרנו את שמוליק, הם תיקנו כמה דברים קטנים בשמוליק. הגשם לא הפסיק אז נסענו לפארק קראוונים שנמצא בבריסבן, עכשיו אני כותבת לכם כבר כמה שעות אחרי שהגענו ועדיין הגשם ממשיך לרדת.
מתגעגעת
שירי