טוב אז מאיפה להתחיל? זה היה שבוע לא קל ... נחתנו בקיירנס בתשע בבוקר עם תשעת אלפים התיקים שלנו, כמובן שהיינו צריכים להצהיר על האוכל שהבאנו (פתיתים ומרק עוף, כי אחרת לשירי אין מה לאכול), הבודק נראה נחוש ורונן אמר שהוא הולך לפרק לנו את הצורה אבל האוסטרלים פשוט מאמינים למה שאתה אומר, הראנו לו את הפתיתים והמרק עוף וזהו בלי שום בלאגנים.
תוך שתי דקות היינו במלון, הבעיה הייתה שהכניסה לחדר הייתה רק בשתיים בצהריים הפקידה הסתכלה עלינו ושאלה האם הייתה לנו טיסה ארוכה? אמרנו לה שהטיסה הייתה יומיים, למזלנו האוסטרלים אכן נחמדים ותוך שעה היה לנו חדר מוכן...
הלכנו לישון בערך ב11 בבוקר לפי שעון אוסטרליה ופשוט קמנו יום למחרת בבוקר מה שאומר שמבלי ששמנו לב נעלם לנו יום... הטיסה הזאת מוטטה אותנו, אז למי ששאל איך חגגתי את יום ההולדת אז התשובה: בשינה!
לאחר שהתעוררנו מיממה של שינה הלכנו לעשות קצת סידורים: מתאמי חשמל, טלפון מקומי ופתחנו חשבון בנק.
וטליכ זה בשבילך הפקידה שואלת אותי איזה צבע של כרטיס בנקט אני רוצה? ברור שעניתי לה את הכי יפה, אז לקחתי בורוד ורונן לקח בשחור.
הלכנו לבריכה המדוברת בקיירנס, בריכה ענקית על חוף הים שכל מי שעובר יכול להיכנס ולטבול לדעתי זה הדבר היחידי שניתן לקבל בחינם באוסטרליה ...
למחרת הגענו ליום הגדול לקבל את המוטורהום שלנו!!!
הגענו לחברת השכרת קראוונים בבוקר, והמוטורהום חיכה לנו כולו נוצץ עם דף גדול ועליו כתוב TAPIRO היינו בשוק מהגודל שלו, אבל כאשר ניסינו לשלם הייתה לנו בעיה עם כרטיסי האשראי מה שגרם לנו לחכות עד אחר הצהריים שהבנק נפתח כדי לקבל אישור, אז שוב בילינו ליד הבריכה, כשכבר קיבלנו את המוטורהום להלן: הפיל הלבן, זה היה כבר חמש בערב היינו גמורים רק מלהבין מה עושים עם הדבר הזה, שעות של הסברים איך ממלאים מים איך טוענים חשמל וכו'.
אבל מי שלא ראה ילדים מקבלים קראוון לא ראה שמחה בחייו, הבנות פשוט היו מאושרות הן היו בעננים.
נסענו לסופר בדרך רונן עלה על כמה מדרכות, זה פשוט משהו ענק פחד אלוהים לנהוג בדבר הזה, לא נראה לי שאני אנסה. ואכן גילי בין הדברים הראשונים שעשינו היה לשמוע את הדיסקים...
אחרי קניות בסופר חיפשנו מקום לישון אז מרוב עייפות ורעב כי כל היום הזה שכחנו לאכול מצאנו כמובן את אתר הקרוואנים היקר ביותר באזור אבל כבר לא היה איכפת לנו רק רצינו אוכל ולישון.
שירי לא ויתרה ורצתה פתיתים למרות שאני כבר הייתי במצב קטטוני, ווואלה יצאו פתיתים טעימים, אולי בסוף אני עוד אוהב לבשל.
לפני השינה הבנות קיבלו את החבילה המקסימה שהכנת להם גלית, הן היו מאושרות למרות שעד עכשיו הן ב"הי" מוחלט מהמוטורהום.
ספי
יואו .. איזה כיף לכם שאתם בקראוון ..
השבמחקעוד מעט אנחנו הולכים לסבתא ויהיה מה - זה שקט ..
ואם שירי חיה רק על פתיתים - שתיהנה DD:
וספי - מזל טוב (: (שכחתי.. או שאולי לא ידעתי .. )
-מעמית לישה (רשמתי את הלישה כי אולי יש עוד איזה עמית שאתם מכירים ואני לא אז שיהיה .. ) -
שלא תפגעו באיזה הולך רגל בטעות ואז יעשו לינץ' לכל הישראלים באוסטרליה או משהו.. אח שלו אחרי שתלמד לנהוג בזה ועוד בכיוון ההפוך זה יהיה באמת מרשים. בירי, מי יודע אולי תמצאי באוסטרליה את אוכל החלומות שישנה לך את הטעם באוכל לעד? פזי, את כותבת נורא יפה. תמשיכי, אני מאוד נהנית לקרוא:) אתמול בגלל שהיינו מצומצמים אכלנו בחוץ וערני שפך על המרצפות שקירצפתי שעות ספורות קודם אורז שנמרח על הכל וגרר אחריו צבא נמלים מכובד.קוג'י שהיה חולה ולא נפרד מכם כמו שצריך מרגיש כבר הרבה יותר טוב, אתמול הוא ועפרי היו נורא נחמדים האחד לשנו והאכילו זה את זה גרנולה, מה שאולי גרם לו לשכוח להכניס נענע לתה שהכרחנו אותו לעשות לנו..הסברתי לו שזה דבר לא מתקבל על הדעת בבית מרוקני. הוא הבין. הוא לא ישכח יותר לדעתי:)מה עוד?.. להעביר את יום ההולדת בשינה זה יופי לדעתי. יומולדת זה יום כל כך מעיק בדרך כלל. מגניב לך ספי. הקיצר! תשמרו על עצמכם תבשלו תטיילו תשתו הרבה ותהנו. עד הפעם הבאה,
השבמחקאירית
אני מדמיינת אותכם 4 אנשים לא גדולים במיוחד בתוך מפלצת לבנה ורונן שנוסע כשיכור ועולה על מדרכות, אחלה של בדיחה. אפשר להגיד שהטיול התחיל. ספי אני מדמיינת אתך סינר על הגוף מבשלת פתיתים ורונן שצןעק מכיסא הנהג שתכיני לו כריך עסיסי.תמשיכו לבלות לקרוע את העולם ולא לשכוח לעדכן אותנו ה"מסכנים" שנשארו מאחור. דיברתי עכשיו עם איזק בסקייפ יש להם בכפר שהם נמצאים קופים שגונבים להם את בגדי הים וסנאי שהם אימצו. הילדים נוסעים לבד בטוק טוק לחוף עם הגלשנים- קיצר עושים חיים. תנסו מידי פעם גם לדבר איתנו בסקייפ. נשיקות וחיבוקים.גלית
השבמחקאיזה כיף זה נשמע!! רק תעשו טובה ותזהרו בדרכים, עם הניסיון של רונן כדאי אפילו לשים לב קצת יותר... מוזר לנו שאתם לא כאן, במיוחד לערן ולבנות, כמו שאירית כתבה אכלנו בחוץ כי נהיה יותר מקום פתאום..
השבמחקשירי ורונן אתם לא כותבים כלום, מה קורה?
תמשיכו להנות אנשים יקרים, נדבר.
הי!! איזה כייף לקרוא את הבלוג - (הקראתי לכל החדר בדלק)
השבמחקנשמע שכבר אתם צוברים חוויות מדהימות,מחכה לקרוא את המשך מעלליכם...:-) מה עם תמונות ??? שנראה איך הבית החדש נראה :-) נשיקות
טלי
שלום. הגענו עכשיו לקריינס וזה מדהים לראות איזה חוויות דומות אנחנו חווים. זה נעים לשמוע מהצד השני של הכתיבה. תודה על זה ;) אולי יש לכם המלצות איפה לטייל שלא נפספס באזור קריינס וצפונה? אנחנו מחכים יומיים לכרטיסי האשראי שיגיעו..
השבמחקאיזה כיף לכם... דיינטרי מאוד מומלץ, לא לפספס
מחק