מקתרין דרך טננט קריק עד אליס ספרינגס

יצאנו בבוקר לכיוון דרום, עצרנו במערות לטיול של שעה, והמשכנו בנסיעה, לאחר מספר דקות התפוצץ הגלגל האחורי וכך מצאנו את עצמנו באאוטבק בכביש ללא קליטה של טלפון עם מוטורהום מפונצ'ר. אז פה המקום להזכיר שהאוסטרלים הם עם נחמד מאוד, פשוט לא הבנו עד כמה הם נחמדים, לא הצלחנו להוציא את הגלגל הרזרבי, ולא הייתה ברירה עצרנו מכוניות שעברו, עצר בחור שבמשך הרבה זמן הוא ורונן ניסו לשחרר את הגלגל הרזרבי ללא הצלחה, לבחור היה טלפון לוויני, אז אחרי שהוא כולו נהיה שחור ומלוכלך ובשום פנים ואופן לא הסכים לשתות מים קרים ולא לשטוף ידיים, הוא קרא לעזרה ואמר שיעבור אחר כך לראות שבאמת פינו אותנו. בקיצור אין ספק האוסטרלים פשוט מדהימים.
הגענו לקתרין בפעם השלישית, (בפעם הראשונה שהגענו לקתרין היינו בדרך צפונה לכיוון קאקאדו, כשחזרנו מקאקאדו שוב עצרנו בקתרין למנוחה והצטיידות לנסיעה דרומה וזו הייתה הפעם השנייה). הודיעו לנו שהגלגל יהיה מוכן רק למחרת ושוב חזרנו לפארק הקראוונים שיש לציין בין הטובים של הביג 4, ואז קיבלנו SMS שהמשפחה שפגשנו שבוע קודם גם כן נמצאת בפארק, מה ששימח מאוד את הבנות...
למחרת יצאנו שוב לדרך אבל הפעם עם גלגלים חדשים (החליטו לעשות לנו אוברול גלגלים בפנצ'ריה), הגענו לטננט קריק אחר הצהריים, נשארנו לישון שם ובבוקר יצאנו לכיוון אליס ספרינגס.
עברנו דרך גולות השטן, שאני לפחות לא הבנתי למה מתלהבים מסלעים, אבל כאשר מגיעים למקום אין ספק זוהי תופעה מדהימה, פשוט מקום יפיפה שהטבע יצר (או השטן).
הגענו לאליס ספרינגס בצהריים ולפי כמות המכוניות במרכז העיר הבנו שיש אירוע, כמובן היינו בטוחים שהגיע הרודיאו גם לפה, החלטנו לבדוק ואז גילנו שהגענו לאירוע השנתי המפורסם ביותר שלהם, לא תאמינו מרוץ של סירות ללא תחתית בערוץ נחל יבש, כלומר לסירה אין תחתית בפנים יש אנשים והם רצים וכך מתבצעת התחרות, משהו מאוד מצחיק.
יאללה ביי
ספי
******************************
אתמול בבוקר יצאנו מקתרין לכיוון טננט קריק שנמצאת כ-700 קילומטר דרומית לקתרין, עצרנו בדרך בפארק לאומי כדי לטייל במערות קוטה קוטה שזה הרבה כוכבים באבוריג'נית, הסיבה שקוראים למערות כך בגלל שהאבוריג'נים הקדמונים נכנסו למערות וחלק מהנטיפים נצנצו וזה הזכיר להם את נצנוץ הכוכבים . בהתחלה המדריך הסביר לנו קצת על המערות ושכדאי לצלם בלי פלש מפני שאם נצלם החיות יברחו במערה, היו נטיפים שנטפו מים וגם נטיפים שזהרו ודמו לקריסטלים (קוראים להם קוטה קוטה). הנטיפים היו בצורות ובשמות שונים היה נטיף שקראו לו מדוזות כי הוא היה מאוד דומה ללהקה של מדוזות רז חשבה שזה דומה יותר לעוגת שוקולד מפני שהיה נראה כאילו שוקולד נוזל מימינה. המערות היו מדהימות ומשם יצאנו לכיוון דרום.
מתגעגעת
רז
******************************
שלשום התחלנו לנסוע לעבר טננט קריק ואחרי שעה פתאום התפוצץ הגלגל האחורי שלנו, אם זה היה הקדמי היינו מתהפכים וזה היה בטח ממש מסוכן. בהתחלה אבא הוציא את הגלגל אתם יכולים לראות את התמונה שצילמתי בתמונת השבוע. אחרי זה הוא לא הצליח להוציא את הגלגל הרזרבי בגלל שסגרו את הברגים ואז חיזקו ממש חזק עם מכונה. עצרנו איזה מישהי ומהר מאוד היא הלכה כי היא לא יכלה לעזור ולא רצתה להתלכלך יותר מדיי, ואחרי זה עצרנו עוד משהו שעזר שעות, אבא והוא מזיעים כי היה חם בערך כמו בארץ והם כבר שחורים מהלכלוך. היה לו טלפון לווייני אז התקשרנו למקצוען שיבוא אבל לקח לו שעתיים, הצענו לאיש שעזר לנו לשטוף ידיים או לשתות והוא לא רצה כלום, הוא אמר לפני שהוא הלך שהוא יבוא לבדוק אחרי זה אם אנחנו שם ואם הכל בסדר. ממש נחמד בקיצור. אחרי שהמקצוען בא אז הוא החליף את הגלגל ואמר שאנחנו חייבים לחזור לקתרין בגלל שאנחנו לא יכולים להסתובב בלי גלגל רזרבי אז חזרנו. בבוקר נסענו למוסך ותיקנו הכל וזהו. נסענו שוב לכיוון טננט קריק וישנו שם.
בבוקר נסענו לאליס ספרינגסס בדרך עצרנו במקום שיש בו מלא סלעים עגולים וקוראים להם גולות השטן בגלל שאומרים שהשטן משחק איתן גולות. מדענים חושבים שזה לבה שהתגלגלה שם ונהפכה לסלעים. האבוריג'נים חושבים שזה ביצים של נחש הקשת בענן שזו אלה שאם מפריעים לה לישון אז היא עושה לך בלגן. הצטלמנו עם הסלעים ואם אתם רוצים לראות את התמונות תיכנסו לאלבום של הדרך לאליס ספרינגסס.
נסענו משם למקום שבו יש תחנת טלגרף שפעם היו ככה מעבירים מסרים ונכנסנו וזה נראה כאילו עוד מעט תיסגר הדלת ויהיה שם רוח רפאים.
משם נסענו לחוות מנגו, מגדלים שם 1700 עצי מנגו, אכלנו גלידת מנגו ואמא ואבא טעמו כל מיני סוגי יינות מנגו.
הגענו לאליס ספרינגסס בשעה טובה והלכנו לקרנבל סירות. הקרנבל הוא איפה שיש נהר אבל בגלל שאנחנו בעונה היבשה אין נהר, אז הם ממשיכים במסורת תחרות סירות. הם לוקחים סירות נכנסים לתוכן מחזיקים אותן ורצים. אחרי הקרנבל הלכנו להסתובב בעיר עשינו קניה בסופר וקנינו פיצה והלכנו לפארק קרוונים ועכשיו אני כותבת לבלוג.
נשיקות וחיבוקים
מתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי