מטרנקה, קתרין ופארק ליצ'פילד

יצאנו מוקדם מהת'רי וייז (צומת שלושת הדרכים) לכיוון צפון, נסיעה של למעלה מ-500 ק"מ, בדרך עצרנו בדיילי ווטרס בפאב שקירותיו מכוסים בכל דבר אפשרי, כסף, תחתונים, חזיות חולצות ועוד. ביציאה מהרכב הרגשנו את החום הכבד, ותוך כמה דקות לרז ירד דם מהאף וכשזה הפסיק היא התעלפה, לי ירדו 10 שנים מהחיים אבל היא חזרה לעצמה, לפחות כך חשבנו.
המשכנו צפונה למטרנקה מקום עם מעיינות חמים, נשארנו לישון שם. בפארק הסתובבו קנגרואים וטווסים ואפילו זכינו לפריסת כנף של אחד הטווסים, שאין מה לעשות תמיד טווס עם זנב פרוס מעורר שאגות של התלהבות. למחרת רונן ורז קמו ב-6 בבוקר ויצאו לשחייה במעיינות החמים יחד עם כל מועדון גיל הזהב שהיה בפארק.
יצאנו ממטרנקה והגענו בשעות הבוקר לקתרין עיר גדולה יחסית לכל העיירות הקטנות שראינו בדרך. נסענו למעיינות החמים הבנות ורונן נכנסו לטבילה במעיינות, שדרך אגב היו מאוד דומים למעיינות במטרנקה.
מצאנו פארק קרוונים יפיפה עם מדשאות רחבות ובריכה גדולה, הבנות שמחו אבל אז הבנו שרז לא ממש מרגישה טוב, כאבי ראש וסחרחורות. חיפשנו למחרת רופא אבל לא היו תורים פנויים, אז הוחלט שרז נשארת לנוח, לוקחת אדוויל ושותה הרבה. בשבילי יום כזה שנשארים במקום אחד ישר מאפשר כביסה של כל המצעים והבגדים, לעשות סדר בתאים (כי בנסיעה הכל מתבאלגן ואז שפותחים את התא הכל נופל לך על הראש... ) אז בקיצור רז נחה, רונן קנה חכה והלך לדוג (רמז: לא אכלנו דגים בערב) אני סידרתי את ה"בית" ושירי הייתה בעיקר בבריכה.
בפארק פגשנו סופסופ משפחה ישראלית נחמדה עם שלוש בנות (יותר טוב מזה לא יכולנו לבקש), בערב אכלנו איתם ארוחת ערב משותפת, דרך אגב הטיול שלהם זה כבר הסיבוב השני, לפני שלוש שנים הם עשו את הטיול שאנחנו עושים עכשיו, הם התאהבו באוסטרליה וחזרו לטייל בחלקים שעדיין לא היו בהם. אין מה להגיד חוץ מכל הכבוד!!
למחרת הלכנו לבית ספר שמלמד מרחוק את כל הילדים שגרים בטיזינאבי בטריטוריה הצפונית וגם קצת מחוצה לה, בעצם כל התקשורת מתבססת על לווינים, התלמידים משתתפים בשיעורים מרחוק, הדבר שבית הספר הכי מתגאה בו שאין בעיות הפרעה או התנהגות (ואז כמובן רונן אומר למי לעזאזל הם יפריעו, לפרות?), הרבה הסברים באנגלית ככה שהיה לשירי ורז די משעמם שם.
אתמול יצאנו מקתרין לכיוון פארק ליצ'פילד, נשארנו לישון בפארק. היום התחלנו לטייל בפארק המדהים הזה. ראינו תלי טרמיטים, כמה מפלים יפים, וגם קצת טרקים קצרים ויפים (נעמה את היית גאה בי נהיינו ממש מוצ'ילרים), בדרך ראינו סופסופ וואלבי סלעים.
היום המשכנו לטייל בליצ'פילד, עשינו טרק של שעתיים על נחל מדהים (Walker Creek) שנראה כמו קריסטל, הבנות כמובן טבלו בבריכת המים. משם המשכנו צפונה לברי ספרינג עוד מקום נחמד עם מעיינות חמים יותר נכון פושרים, אינטרנט אין בפארק ליצ'פילד וגם לא קליטה של טלפונים ככה שהיינו קצת מנותקים, היום הגענו לדארווין העיר הכי צפונית במדינה זו (נסענו כבר 3,000 ק"מ), גם פה בלי תכנון מוקדם הגענו לפסטיבל השנתי, אז זהו להפעם.
מתגעגעת
ספי
*******************************************************************************
אתמול גם נסענו הרבה אבל פחות מכל שאר הימים שנסענו הרבה, הגענו לעיירה אפילו לא עיירה משהו קטן יותר, ראינו בעיירה בית עם מלא קישוטים עליו וגם מסוק עליו. נכנסנו לבר שהוא הכי עתיק באוסטרליה, תלויים עליו מלא דברים וקישוטם, הסתכלנו על הארטיקים ואמא אמרה שהיא מרשה לנו אחד כי מאוד חם, תוך כדי התחלתי להרגיש שנוזל לי משהו מהאף הסתכלתי וזה היה דם אני ואבא חזרנו לשרוליק כדי לשטוף את הדם, אמרתי לאבא שאני לא יכולה להיכנס לשרוליק כי אני מלאה בדם, במקום שעמדתי נזל מלא דם ואמרתי לאבא שניראה כאילו מישהו מת כאן. אחרי שניגבתי את כל הדם בערך, נכנסתי לשרוליק ושטפתי את הפנים שלי התיישבתי על הספה, ואבא שאל אם הכל בסדר? אמרתי לו שלא, ושחם לי, יצאתי החוצה וראיתי הכול מטושטש חשבתי שזה בגלל השמש אז עברתי לצל, לסככה שמעל לבר גם שם ראיתי מטושטש, רצתי אל אבא שהיה קצת מאחורי ואמרתי לו שאני רואה מטושטש, ואז התעלפתי. זה מה שסיפרו לי קמתי אחרי כמה שניות שאני שוכבת על האבנים שאלתי את אבא איפה אני והוא אמר שאני פה איתו, שמעתי את אמא מאחורי וראיתי שהיא עם כוס מים ביד, התחלתי לבכות כי מאוד נלחצתי, הרגשתי כמו שמראים תמיד בטלוויזיה שמראים מישהו מתאושש. אבא ואמא אמרו לי לקום שכדי שאני יעבור למקום נוח אבל לא קמתי והמשכתי לבכות בסופו של דבר קמתי והתיישבתי על כיסא מחוץ לבר. אמא שאלה אם אני רוצה את הארטיק, אמרתי לא.
כל האנשים הסתכלו עלי ואמא ואבא שאלו אותי כל הזמן כדי לוודא שאני בסדר, אמא ואבא גם אמרו שאני צריכה לשתות הרבה שתיתי כמעט את כל הכוס ואז ביקשתי את הארטיק שלי הוא בהתחלה היה טעים ואז קצת פחות.
חזרנו לשרוליק כדי לנסוע לפארק קרוונים שיש שם מעיינות חמים בדרך ראינו מלא, עשרות אפילו ניראה לי מאות קנגרואים מתים שדרסו אותם, אבא אמר שבלילה הם קופצים לכביש ולא רואים אותם. הגענו ועשינו הרבה דברים, ראינו טווסים וגם האכלנו אותם, התקרבנו בשקט לקנגורואים בתקווה שהם לא יברחו אבל הם ברחו, האכלנו קנגרו ידידותי אחד, האכלנו עורבים וציפור יפה בצבעים כחול צהוב ולבן ונכנסנו למעיינות החמים עם מים צלולים והרבה תיירים וכך סיימנו את היום עייפים אבל מרוצים (תלוי על איזה חלק אתם מסתכלים ביום).
שילשום אני כל כך שמחתי בואו ואני אספר לכם את ההתחלה של היום ואז למה שמחתי:
רצינו ללכת לבית הספר המשודר אבל לא יצא לנו מפני שאני ממש לא הרגשתי טוב כנראה התייבשתי חיפשנו כמעט בכל מקום רופא, אבל לא מצאנו. בדרך חזרה (כי לא מצאנו רופא), אבא הלך לקנות חכה לדייג כי הוא רצה לנסות לדוג. הגענו לפארק קרוונים נחנו קצת ובערב אבא ואמא הלכו לטייל קצת בפארק ואני ושירי נשארנו לעבוד על הפרויקט שלנו. שהם חזרו הם הודיעו לנו שהם פגשו משפחה ישראלית, בדרך חזרה מהטיול אמא שמעה ילדה שמדברת עברית עם אבא שלה, והיא שאלה אותם אם הם מדברים עברית והם סיפרו על הטיול שלהם.
היום הלכנו למיליון מפלים וגם הלכנו לראות טרמיטים, ראינו את הגבעות שהם בונים וגם הצטלמנו עם אחד יותר גבוהה משני מטרים, עשינו הליכה וראינו ברכה גדולה שזורמים אליה שני מפלים גם ראינו וולאבי שזה ניראה שילוב של קנגרו ושל שפן סלעים, זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים וולאבי.
המשכנו למפל שבדרך אליו יש ביצה, המפל שראינו היה צר אבל מאוד יפה אחרי שראינו את שני המפלים האלה ראינו מפל עם ברכה שרק בעונה הרטובה יש בה תנינים אבל אנחנו בעונה היבשה אז אין סכנה. נכנסנו למים, הם היו קפואים אבל שנכנסים אז בכלל לא קר אולי רק קצת אני ושירי שחינו, היה ממש כיף כשיצאנו התיישבנו על ספסל ואני ושירי פרסנו את המגבות שלנו על הדשא ואכלנו אגסים ושירי גם אכלה בננה. מצאנו טרק שרצינו לעשות, חזרנו לסרוליק ובדרך קנינו ארטיק שירי בטעם בננה ואני ארטיק בכל מיני טעימים חלק טעימים וחלק לא ממש.
החלפנו לנעלי ספורט והתחלנו את הטרק, ראינו מלא עטלפים ומפל מיני, ירדנו ועלינו מלא מדרגות, הטרק הוא סיבובי והוא מגיע לאותו מקום, לבריכה הטיבעית, שחינו עוד קצת בבריכה ושנכנסנו פגשנו זוג ישראלים ואת אמא של אחד מהם וגם ניראה לי את האחות של האישה, אני ואבא שחינו לבריכה קטנה בין הסלעים. חזרנו לשרוליק ונסענו לפארק קרוונים. שיחקנו בכדור ועכשיו אני כותבת כאן אז לילה טוב או בוקר טוב או צהריים טובים או אחר הצהריים טובים.
מתגעגעת ואוהבת
רז