יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

מגנטיק איילנד

השארנו את סרוליק בטאונסוויל בחניה ושטנו במעבורת למגנטיק איילנד. יצאנו לנופש מפנק כדי לנוח מהחופשה הארוכה שלנו. שכרנו בית מדהים באי (טוב אחרי מגורים בקראוון כל בית יראה מדהים), שכרנו רכב (יותר נכון שני רכבים). נחנו, שחינו, צללנו, טיילנו, ראינו קוואלות בטבע, בקיצור חופשה אמיתית.
מחר אנחנו נוסעים למדבר פה קוראים לזה האאוטבק, והסיכוי לתקשורת מאוד נמוך, התגובות סודרו לכן מי שרוצה מוזמן להגיב... תיהנו מהתמונות.
ספי
*****************************************************************************
היי שוב,
היום כמו שאמרתי הלכנו למגנטיק איילנד בעצם נסענו, לא בעצם שטנו, כן שטנו. שטנו בתוך מעבורת למגנטיק איילנד זה אי ממש יפה. שטנו בערך רבע שעה לאי מטאונסוויל. כשהגענו ירדנו מהמעבורת ושכרנו מכונית עם גג פתוח כמו שיש בבראץ או לברבי וקראנו לה תותי, (כי היא וורודה) עשינו סיבוב בעיר איתה. ואז הלכנו לבית ששכרנו. בהתחלה לא ידענו איפה המפתח והיה סיבוך כזה ואז בסוף הצלחנו, ראיתם מה זה, לקחנו חופשה מהחופשה...
אחרי שאני ורז סידרנו את הבגדים שלנו ושל אמא ואבא בארונות, הלכנו לאכול צהריים במסעדה. אני אכלתי צ'יפס, רז שניצלונים, אמא פסטה ואבא המבורגר. אחר כך הלכנו לחוף הים, אני ורז צללנו עם משקפות אבל לא היו דגים אז זה היה ממש חבל, אבל אבא אמר שמחר אנחנו נלך לצלול עם שנורקלים איפה שיש הרבה דגים יפים כאלה, אמא אמרה שגם מחר נלך לרכוב על סוסים בערך שעתיים וחלק מזה זה בתוך המים.
אחרי הים הלכנו לבית החדש ואני ורז הלכנו להתקלח ואז נסענו לעשות טרק. אבא אמר שמי שרואה קוואלה מקבל 10 דולר שזה בערך 35 שקלים. הלכנו והלכנו ואז אמא שאלה כמה בנות שחזרו מהטיול אם הם ראו קוואלות והן אמרו שכן והסבירו איפה. אבא מצא את השתי קוואלות הראשונות. אז זה לא נחשב בגלל שהוא אמר את זה אז הוא לא קבל 10 דולר. אז המשכנו לחפש. אני מצאתי קוואלה וצעקתי שאבא יבוא לראות ואז הפחדתי את הקוואלה מרוב פחד הוא התעורר מהשינה. אחר כך ראינו קוואלה אמא ותינוק קוואלה, התינוק ממש ממש חמוד ומרוב אנשים שהתקבצו סביבם האמא פחדה שיקחו לה את התינוק אז היא עלתה למעלה לעץ עם התינוק והוא כמעט נפל. אני ראיתי עוד קוואלה והוא עשה רעשים ממש מפחידים. ואז חזרנו לתותי.
נסענו ל סופר וקנינו כמה דברים וכשהגענו הביתה הכנו לאכול ארוחת ערב ואז אכלנו גלידת ווניל ממש טעימה.
היה כיף אתמול. בהתחלה לא משהו ובאמצע כיף. אז ככה, רצינו לעשות שנורקלים ולא היה אפשר בגלל שהיה ים סוער. אחר כך הלכנו לים ודווקא לא היה סוער, אבל לא משנה. ראינו על החוף משהו שמשלמים לו כסף ואז הוא עושה לך בננה ועוד כמה דברים. הלכנו אליו ואני אמא ורז עשינו בננה כזאת, בעצם משהו דומא לבננה. כל אחד היה על אבוב ואז הוא קשר אותם עם חבל ארוך לסירה, ונסע במהירות. זה היה כל כך כיף. אבא היה איתו על הסירה וצילם. אני ורז כל הזמן התנגשנו. ובאמצע נגמר לו הדלק...
אחר כך הלכנו לאוטו שאבא החליף והוא ממש ישן. (קראנו לו ישני) ואז כשניסינו להניע אותו הוא לא הניע. אחר כך באו כמה אנשים וניסינו כולם ביחד לדחוף את האוטו והוא עדיין לא הניע. בסוף לקחנו מונית הביתה אחרי כמה זמן אבא הלך לשם עם הבעלים והבעלים נתן לנו פיצוי ג'יפ. ככה הסתכם היום שלנו ורז תספר על היום.
אוהבת ומתגעגעת מאוד מאוד מאוד
שירי
*****************************************************************************
כמו ששירי אמרה אני אספר על היום:
היום התעוררנו ונאלצנו להיפרד מהבית המהמם והיפה והנוח והגדול שקיבלנו לפני שעזבנו את הבית עשיתי בדיקה יסודית שלא שכחנו שום דבר, נכנסנו לג'פ הג'יפ שאבא קיבל כפיצוי, נסענו להשכיר שנורקלים אני קיבלתי שנורקל צהוב, שירי כחול ואבא כחול צהוב נסענו למפרץ (שזה כמו חוף רק שזה חוף שהוא לא ישר הוא חצי עיגול) היה די קר בגלל הרוח התחממנו קצת על החול ובמקביל אבא בדק איפה יש דגים לקח לו די הרבה זמן והתחלנו לדאוג אבל לבסוף הוא יצא מהמים הוא אמר שקר במים. אבל בכל זאת נכנסנו בהתחלה אבא הסביר לנו איך לנשום בשנורקל אחרי זה ניסינו לנשום במים יצאנו מהמים ועברנו למקום שיש קצת יותר דגים, התחממנו על המפרץ ונכנסנו פעם נוספת למים, הלכנו ליד סלעים ושראינו את הריף צללנו שירי לא הצליחה לנשום עם השנורקל והיא חזרה לחוף אני ואבא המשכנו לשנרקל וראינו חתול ים קטן ודג אדום לבן די קטן ששחו בקרקעית, כנראה שלא נשמתי טוב ונכנס לי מלא מלח לגרון אמרתי לאבא שאני רוצה לצאת.
יצאנו, התחממנו על החוף שעות על גבי שעות (רק ביטוי), נכנסנו עם שירי שוב למים הפעם לא הלכנו על הסלעים. הגענו לריף ונשמתי ממש טוב. ראינו להקות של דגים שנראים כמו פרסומת לאדידס, דג צבעוני, כוכב ים (שרק אני ראיתי) ודג לבן עם פסים שחורים כמו זברה והמון אלמוגים. חזרנו לחוף, שטפנו את הרגליים את השנורקלים ואת הסנפירים של אבא ונכנסנו לג'פ.
נסענו למעבורת וחזרנו לטאונסוויל שם ראינו את סרוליק שמאוד התגעגענו אליו ונסענו לחניון שהזמנו אליו מקומות מראש. אני ושירי עושות עכשיו פרויקט חיות אני אספר עליו בהמשך.
אהה.. נזכרתי שאתמול הייתי אצל הרופא באי כי כאבה לי האוזן, חיכנו בתור ונכנסתי לרופא, הוא אמר שיש לי דלקת אוזניים ואסור לי להיכנס למים שבוע, קיבלתי אנטיביוטיקה לחמישה ימים, ועכשיו האוזן הרבה יותר טוב.

מתגעגעת ואוהבת הכי בעולם
רז

6 תגובות:

  1. שלום למשפחת טפירו. תענוג לעקוב אחריכם. עוד מעט תהיו יותר אוסטרלים מאתנו... ניסיתם להאכיל את השחפים (אלה הציפורים הלבנות שנמצאו בכל מקום)? הם אוכלים הכל, והכי פשוט זה שאריות של הארוחות. בזמן האוכל הם רבים אחד עם השני ועושים המון רעש. מאד משעשע.
    מילן

    השבמחק
  2. ילדות שלי!!!! איזה יפןת אתן. אני כל כך שמחה שאתן כותבות כל הזמן.זה כיף גדול לקרוא. אני מתגעגעת המון. מתי תבואו לבקר אותי שוב ברמת גן?? נשיקות וחיבוקים!!

    השבמחק
  3. הוספתי לי אייקון תמונה קטן:) יפה לי?

    השבמחק
  4. שלום משפחה אהובה! לא להאמין שעבר כבר חודש . . .אנחנו חזרנו אתמול מהולנד ואיך שיצאנו מהמטוס והרגשנו את החום הנוראי בארץ רצינו לעשות אחורה פנה. גם עידן שואל למה צריך לחזור לישראל . . .צודק . . . היום ניסיתי להשלים פערים ולקרוא את כל מה שהתווסף בשבוע האחרון. . .איזה כיף לקרוא ולחוות אתכם את הטיול כולל תמונות מדהימות!!! בעיקרון כאן אין המון חדש חוץ מזה שנועה גדלה אבל לא ממש ישנה :( אך אל דאגה אבא שלה ישן מצויין:)טוב נראה לי מספיק להיום יאללה תמשיכו להנות וכמובן לעדכן. נשיקות וחיבוקים מכל משפחת גל, לרר וכו' . . .

    השבמחק
  5. שלום לכולכם...
    נכנסתי היום לבלוג אחרי שלא הייתי פה ימים רבים. אני רואה את התמונות של הסוסים ואני מניחה שתלתן הייתה יוצאת מדעתה אילו היא הייתה שם. כרגע היא במחנה קיץ של התנועה , ואחרי שהיא תחזור אשלח אותה "לקנא" קצת. אני קוראת ונהנית כאילו אני שם. מדמיינת את כל מה שאתם כותבים. נראה לי שהטיימינג של הנסיעה שלכם מבחינת מזג האויר , לא יכל להיות טוב יותר. אנחנו מתבשלים פה במרק דביק , עם 35 מעלות אבל מרגיש כמו 45 . דביק , רטוב , עומס חום , בקיצור - מגעיל.
    השבוע חגגנו לתות וגמא 21 ולתלתן 11 (שירי ורז , בקרוב אצלכם).
    תמשיכו להנות , לצלם , לכתוב ולשתף. נשיקות וגעגועים , גילי.

    השבמחק
  6. הי לכם....ממשיכים לקרוא באדיקות את מסעותיכם, מרגיש כמו הנוסע המתמיד רק חבל שזה וירטואלי...אנחנו מחליפים אתכם את הנופים ואת העיירות שאתם מבקרים בהם נוסעים את המרחקים הארוכים........ומתעייפים מהגודל והמרחבים, למרות שמהתמונות שרואים אז רוב העיירות ממש קטנות "עתיקות" בסגנון המערב הפרוע. אני באופן אישי מעדיפה את הנופים הקודמים הירוקים והכחולים הנוף הצחיח, המדברי שאתם נמצאים בוא עכשיו מזכיר קצת את היובש והצחיחות שכאן....קצת מדבר יהודה כזה לא? מקווה שיש לכם מלא מוסיקה שווה שלא ישעמם לנהג בנסיעות הארוכות.....ספי את כשאת חוזרת תוכלי לעבוד כדי.ג'י, משכורת בטח פחות אבל עם קצב קבוע....התמונות שלכם מ ד ה י מ ו ת , ממש אפשר להרגיש מהם את החוויות ( למרות שאיזק ה צ ל ם היה מוציא תמונות יפות יותר, סתם !!!)ביום שישי חגגתי 43 !!! פחות או יותר חזרנו לשיגרה איזק עובד אני עובדת הילדים קמים בצהריים וכל אחד לעיסוקיו ולחבריו...נחמד. חנוכה יוצא השנה בתחילת דצמבר אז אם נחליט שאנחנו רוצים תאילנד עם ים וטל אז אלו יהיו התאריכים פחות או יותר, אם ניסע לבד אז נהייה גמישים יותר.... זהו, תמשיכו לנסוע בדרכים אל תשכחו לנוח מידי פעם ולקחת "חופשות קצרות" כדי לאגור כוחות...נשיקות חיבוקים וים של געגוע....גלית

    השבמחק